25 במרץ 2010 / י' ניסן התש"ע

אני שמח לשלוח לכם ולבני ביתכם את ברכותיי החמות לרגל חג הפסח.

בימים הקרובים, נתכנס איש איש ומשפחתו סביב שולחן הסדר, מצווים בקריאת ההגדה לילדינו. נזכיר לעצמנו את המאורע הייחודי בתולדות עם ישראל והאנושות כולה, סיפור המסע המופלא לחירותנו ולעיצובינו כעם.

על חשיבות הזיכרון הלאומי המשותף לא למדתי מהספרים.  גדלתי כיהודי מתבולל,  לא ידעתי דבר על מסורת וחגים יהודיים וגם לא על זוועות השואה שהתרחשו ממש כמה שנים טרם לידתי.  השלטון הדיקטטורי הקומוניסטי עשה, לא במקרה, כל שלאל ידו למחוק את הזיכרון שלנו כעם, בידיעה  שרק כך אפשר להפוך אותנו ל"ברגים של המערכת". 

ההכרה לצאת ולקרוא תיגר נגד הממשל הסובייטי התרחשה בעת חזרתנו לשורשינו היהודיים.  אני זוכר את הסדר הראשון שלי במוסקבה בשנת 1973, אמנם לא יכולתי לקרוא את ההגדה במלואה, אבל כשהגענו למילים "השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין" או "בשנה הבאה  בירושלים...", חשנו בהתרגשות האוחזת בנו, הרגשנו שותפים כאילו אנו יצאנו ממצרים! ובא בעת מילאה אותנו תחושה של רכישת זהות וחרות.

בעידן של היום, שנת 2010, שליחותנו לא הסתיימה.  מהותה של הסוכנות היהודית כארגון יהודי גלובלי מעמידה אותנו בחזית העשייה היהודית. ברוח חג החרות, תפקידנו לנסות ולהחזיר כל יהודי לשולחן הסדר, לאפשר לחוש את התחושה האדירה הזו של גאווה לאומית ושייכות לעם היהודי ולמדינת ישראל.

נהיה אנחנו, עובדי הסוכנות היהודית, החוליה הנוספת בשרשרת המאחדת את הדורות בעם היהודי.  נחזק את ההכרה באחדות הגורל, בזכותנו לקיום לאומי וריבוני במדינת ישראל, נחושים לטפח את הזיקה למורשת ישראל ולערכיה. 

אני בטוח ומאמין כי למרות האתגרים והמשימות העומדים בפנינו, זו הזדמנות לצמיחה, להתחדשות ולהתווית הדרך. אני מקווה כי בכוחות משותפים, באמונה בדרכנו, נשיג את מטרותינו.

אני מאחל לכולכם חג פסח כשר ושמח.

נתן שרנסקי