הספר "חובת התלמידים" נכתב ע"י רבי קלונימוס קלמיש שפירא - האדמו"ר מפיאסצנה - שניספה בשואה. בספר חודר האדמו"ר מפיאסצנה אל נפש התלמיד, ומעודד אותו להתמיד בתלמודו.

הספר פותח באגרת למורים ולהורים בה מסביר את מגמות החינוך. הסופר מדגיש את הצורך לעודד את הילד/תלמיד בדרכי נועם ולא בכפייה. "החינוך לא צווי לבד הוא, שמצוה את בנו או תלמידו עשה כך וכך... הכוונה היא לגדל ולפתח את טבעו והכשרתו של הילד שנמצאה בו במדה קטנה או בכח והעלם לבד ולגלותה..."

כמו כן, עומד המחבר על הצורך להתייחס לכל ילד ע"פ צרכיו הייחודיים. "לא בכל הנערים שווה הוא החנוך, תלוי הוא בכל נער ונער כפי טבעו, דעתו, מדותיו וכו', ואותם על המחנך להכיר..."

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נלכד הרב שפירא בוורשה המכותרת על ידי הגרמנים. בהפגזות נהרגו בנו, כלתו ודודתו, וזמן קצר לאחר תחילת הכיבוש הגרמני מתה גם אמו. למרות האסון האישי, ולמרות הצרה הכללית, סירב הרב שפירא להצעות בריחה שונות שהופנו אליו והעדיף להישאר עם חסידיו בגטו וורשה עד הסוף.

אנו מעלים את הפרק הפותח של "חובת התלמידים" - "שיח עם המלמדים ואבות הבנים" - באתר האינטרנט של המחלקה לישראל בסוכנות היהודית. המחלקה לישראל מפעילה את תכנית "פותחים עתיד" הפועלת לקידום נוער בפריפריות של מדינת ישראל בסיוע קבוצה של "נאמנים" צעירים.

אתר ויקיפדיה: עוד על רבי קלונימוס קלמיש שפירא