נספח ב': מקור לקבוצה א'

"משל הכרם" רבי יהודה הלוי

המנחה יציג בפני המשתתפים את "משל הכרם" של רבי יהודה הלוי. במשל זה משווה ריה"ל את עם ישראל לכרם ענבים אשר גפניו יכולים לגדול ולהוציא פרות במקום אחד בלבד - בארץ - ישראל. 

"(יב) אמר החבר:
כך גם הרכם זה שאתם אומרים כי הכרם מצליח בו, - לולא היו נוטעים בו את הגפנים ועושים את כל מלאכת עבודת הכרם הדרושה לגדולם, לא היה עושה ענבים. והנה המעלה המיוחדת באה ראשונה לעם אשר הוא הסגולה והגרעין (כמו שהזכרתי למעלה) ואחרי זה יש גם לארץ חלק במעלה הזאת, וכן למעשים ולמצוות התלויים בארץ, שהם מעין עבודת הכרם לכרם; אולם, שלא ככרם, העושה ענבים גם במקום אחר, אין עם סגולה יכול להדבק בענין האלוהי כי אם בארץ הזאת". (מתוך: ספר הכוזרי, רבי יהודה הלוי, הוצאת דביר תשל"ז, עמוד נ"ג)

תיאור הקטע במילים פשוטות:

רבי יהודה הלוי שם את דבריו בפיו של "החבר": אדם יהודי המתאר את היהדות בפני מלך הכוזרים, אשר לפי המסורת התגייר בסופו של דבר. (י"ב) אמר החבר: כרם ענבים מוצלח לא יכול לגדל פרות טובים אם לא יטעו בו את הגפנים ויטפלו בהם כמו שצריך (גזימה, השקיה, וכו'). כפי שהזכרתי קודם לכן עם ישראל הוא עם מיוחד אך גם לארץ - ישראל יש חלק בייחודיותו של עם ישראל וגם למעשים ולמצוות התלויות בארץ. המעשים והמצוות התלויות בארץ הם כמו העבודות שיש לעשות בכרם כדי שיצליח. אך שלא כמו כרם, שניתן להעבירו למקום אחר אשר גם בו יוכלו ענביו לצמוח, עם ישראל יכול למלא את יעודו רק בארץ - ישראל.