מטרות לימודיות:

מבוא - הצגת הנושא

העליה החמישית, כפי שכונתה עלית שנות ה - 30, היתה הגדולה בתולדות התנועה הציונית
שלפני קום המדינה. במשך עשור זה עלו למעלה מרבע מיליון איש והאוכלוסיה היהודית
בארץ הוכפלה. על העליה החמישית - אופיה המיוחד ותרומתה לשינוי פני הישוב
בארץ ישראל - נלמד בשיעור זה.

1. אופיה של העליה החמישית

העליה החמישית גרמה למהפכה הדמוגרפית הגדולה ביותר. בסיומה של העליה החמישית,
ערב מלחמת העולם השניה, מנה הישוב היהודי בארץ ישראל כ- 475000 נפש, למעלה
משליש מכלל תושבי ארץ ישראל.
היתה זו עליה רבגונית. הדבר בא לידי ביטוי הן בארצות המוצא של העולים - פולין,
גרמניה, אוסטריה, צ'כוסלובקיה, רומניה, יוון, תימן ועירק - והן במגוון המקצועות
שבהם עסקו העולים - בניה, תעשיה, חקלאות, בנקאות, פקידות, מקצועות חפשיים
וכו'.
עולי גרמניה, שרובם היו אקדמאים ובעלי מקצועות חפשיים, היוו יסוד חדש בעליה.
בעליות הקודמות הם היוו רק 2% מן העולים ובעליה החמישית כרבע מכלל העולים.
אחוז בעלי ההון בעליה זו היה גבוה במיוחד: כרבע מכלל העולים. ההון איפשר צמיחה
כלכלית מהירה של המשק היהודי.
בעליה החמישית התנהלה לראשונה עליה מאורגנת של נוער יהודי.

2. העליה מגרמניה

רישומה של העליה החמישית בתודעה הציבורית נקבע בעיקר על ידי כ - 60000 יהודים
גרמנים שהיוו, כאמור, כרבע מכלל העולים . עולי גרמניה היו בעלי מקצועות חופשיים
וברמה אינטלקטואלית גבוהה. מניעי עלייתם לא היו אידיאולוגים. הם נמלטו מאימת
הנאציזם בגרמניה ובאו גלים גלים. הגל הראשון בא בשנת 1933 כתוצאה מעלית היטלר
לשלטון. לאחר 1936, בעקבות הרגיעה הזמנית בגרמניה, נצטמצמה עליתם והתחדשה
במלוא עצמתה לאחר "ליל הבדולח", בנובמבר 1938.("ליל הבדולח" - כינויו של הפוגרום
שעשו הנאצים ביהודי גרמניה ואוסטריה בלילה שבין ה 9- ל- 10 בנובמבר 1938.
מקור השם בשברי הזכוכית הרבים שבחוצות גרמניה לאחר ההרס שזרעו הנאצים באותו
הלילה).
יהודי גרמניה באו מאורח חיים שונה ומנטליות שונה מזו של יהודי מזרח אירופה
. הישוב בארץ לא תמיד הושיט יד לעולים המוזרים, החסרים זיקה ציונית, שאפיינה
את יהודי מזרח אירופה, ולא ידע להעריך ולשפוט נכונה את המנטליות של העולים
מגרמניה. העולים מצידם לא היו מוכנים לוותר על רמת חייהם הקודמת ועל עולמם
הרוחני הספוג תרבות גרמנית. דרך היקלטותם של יהודי גרמניה היתה אמנם קשה,
אך תרומתם לכל ענפי התרבות החומרית והרוחנית בארץ היתה ראשונה במעלה.
80% מיוצאי גרמניה נקלטו בעיר. 20% פנו להתיישבות חקלאית - מושבים וקיבוצים.

3. הישוב העירוני

מרבית העולים פנו ליישוב העירוני. ההון, שהביאו עמם העולים, נתן תנופה להתפתחות
הערים ובהן לשירותי הבריאות, החינוך, התרבות, הבנקאות וכו?. פני העיר נשתנו:
חלונות ראווה מהודרים, בתי קפה וקונצרטים, רמת הרפואה עלתה, הבנקאות התפתחה,
האוניברסיטה העברית בירושלים (טקס הפתיחה , בנוכחות הלורד בלפור, היה בשנת
1952) והטכניון בחיפה (נפתח בשנת 1942) קלטו לתוכם מטובי המרצים של הטובות
באוניברסיטאות מרכז אירופה.
תל אביב - קלטה כמחצית העולים, שפנו לעיר.
צביונה שונה ללא הכר. רחובותיה
הראשיים המו מהמוני אנשים לבושים בסגנון אירופי. הלבוש האופייני החלוצי מימי
העליה השלישית נעלם. קיוסקים פינו את מקומם למסעדות ולבתי קפה. תזמורות
ניגנו להנאת המטיילים על חוף ימה של העיר.
ירושלים - אף היא התפתחה בשנות ה - 30 בקצב מהיר עקב תכניות הפיתוח והבנייה
של הממשל הבריטי והגידול הדמוגרפי היהודי.
חיפה - התפתחותה היתה מהירה, בדומה לקצב הגידול של תל אביב. בשנים 1931 -
1935 תל אביב וחיפה הגדילו את אוכלוסיתן פי שלוש. גולת הכותרת בהתפתחות חיפה
היתה פתיחת נמל חיפה באוקטובר 1933 ע"י ממשלת המנדט.
גידולו המואץ של הישוב העירוני הביא במישרין להתפתחות התעשיה. מפעלי התעשיה
הקיימים הורחבו וקמו גם מפעלים חדשים. השגשוג התעשייתי הביא להעסקת אלפי
פועלים יהודים בבתי החרושת ולחיזוק כוחו הכלכלי של הישוב.

4. מפעל עלית הנוער

בשנת 1932 פנו מספר צעירים בגרמניה, שפוטרו ממקומות עבודתם בשל היותם יהודים,
בבקשת עזרה אל רחה פראייר - הפעילה הציונית מברלין. במהלך שיחותיה עמם,
הציעה רחה פראייר לנצל סעיף בחוקת העליה המנדטורית המתיר עליתם של תלמידים
לארץ ישראל, ולארגן בני נוער לעליה ארצה במטרה להכשירם לחיי חקלאות ועבודה.
עם עלית הנאצים לשלטון הוחל בארגון הנוער היהודי בגרמניה לעליה. ב - 19 בפברואר
1934, עגנה בנמל חיפה האניה "מרתה וושינגטון" כשעל סיפונה ארבעים ושלושה חברי
הקבוצה המארגנת הראשונה של בני נוער. כך החל מפעל "עלית הנוער", שבמסגרתו
עלו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה קרוב ל - 5000 בני נוער, רובם מגרמניה וחלקם
מאוסטריה, צ'כוסלובקיה ופולין. שליחים מארץ ישראל הדריכו את הנוער והכשירוהו
לעליה.
ייחודו של מפעל "עלית הנוער" הוא לא רק בהצלתם של אלפי בני נוער מאירופה הבוערת,
אלא גם באופיו החינוכי, דהיינו בהפיכת המשקים (בעיקר הקיבוצים) לישובים מחנכים,
למקומות קליטה וחינוך שבהם ילמדו הנערים לא רק ציונות מעשית, אלא גם כיצד
להיות עצמאיים ודואגים לזולת.

5. ההתישבות בעליה החמישית

למרות שמרבית העולים פנו לערים הגדולות, לא נעצר מפעל ההתיישבות. אדמות חדשות
נרכשו וחל גידול של בעלות יהודית - פרטית ולאומית - על קרקעות ארץ ישראל.
בבעלות הפרטית נכללו מושבות ומושבים פרטיים. בהתיישבות העובדת נכללו מושבי
עובדים וקיבוצים.

ההתיישבות הפרטית אופיינה בעיקר בהתרחבות מטעי ההדר. כשהגיעו לארץ בעלי ההון
ממרכז אירופה וחיפשו דרכים להשקיע את הונם, מצאו את ענף הפרדסים ענף רווחי
ביותר. נוסדו מושבות חדשות, שהיו מבוססות ברובן על מטעי ההדר. ערב מלחמת
העולם השניה 60% של ייצוא פרי ההדר היה מפרדסים של יהודים.
ההתיישבות העובדת - בעליה החמישית הוקמו קרוב ל - 110 ישובים חדשים, מרביתם
במסגרת ההתיישבות העובדת - קיבוצים ומושבי עובדים. כוחה ויתרונה של ההתיישבות
העובדת היו נעוצים באופיה החלוצי, אשר בא לידי ביטוי במישורים הבאים :
- התיישבות בכל מקום בארץ ישראל, גם ליד ישוב עירוני, גם במקומות הנידחים
   ביותר סמוך לגבולות הארץ וגם במקומות מסוכנים בסמוך לישובים ערבים.
- ההתיישבות היוותה כוח משיכה עצום לתנועות הנוער החלוציות בארץ ובגולה.
- ההתיישבות העובדת היא שקלטה את רוב "עלית הנוער" בשנות ה - 03.
התיישבות "חומה ומגדל" - היתה שיטת התיישבות מיוחדת, שלא נודעה עד כה, במסגרתה
הוקמו בשנים 1936 - 1939 כ - 50 ישובים חדשים, רובם קיבוצים. התיישבות "חומה
ומגדל" היתה תוצאה של התנאים הפוליטיים - ביטחוניים של אותה תקופה . הנסיבות
שהובילו לשיטת התיישבות מיוחדת זו היו:
א. בעקבות ביקורה של ועדת חקירה ממלכתית בריטית ("ועדת פיל") בארץ, נפוצו
    שמועות שהבריטים מגבשים פתרון של חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות - יהודית וערבית.
    היה צורך להרחיב ככל האפשר את ההתיישבות, שכן היה ברור שהשטח שבו קיימים
    יישובים עבריים ייכלל במדינה היהודית.
ב. בעקבות מאורעות הדמים שפרצו בשנת 1936 (על הפרעות נדון בשיעור הבא), נועדו
    הישובים החדשים לבלום את פעולות הכנופיות הערביות.
ג. הישובים החדשים נועדו ליישב את האדמות שנרכשו באמצעות ההון הלאומי וההון
   הפרטי, אך עדיין לא יושבו ובכך לשפר את הרציפות הטריטוריאלית בין שטחי ההתיישבות
   השונים.

בהתיישבות "חומה ומגדל" ניצלו המתיישבים את החוק העות'מאני, עליו הסתמכו גם
הבריטים, שקבע כי בית שגגו נקבע אסור להרסו.
כיצד הוקמו יישובי "חומה ומגדל"? - בישוב סמוך לנקודה המוקמת הוכנו קרשים,
גדר תייל, חצץ, צריפים מפורקים, מגדל וגנרטור. ביום העליה העמיסו זאת על
משאיות מלוות במתנדבים מאנשי כוח המגן היהודי, שאיבטחו את פעולת העליה על
הקרקע. המתיישבים הקימו במהירות חומה כפולה עשוייה לוחות עץ ומילאוה בחצץ,
כהגנה מפני כדורים. סביבה נמתח גדר תייל, ובתוך החצר העמידו את הצריפים,
הציבו את המגדל ובראשו הזרקור, ששימש להארת השטח בלילה וליצירת קשר עם הישובים
השכנים, באמצעות איתות.
גולת הכותרת של התיישבות "חומה ומגן" היתה העליה לחניתה שבגליל המערבי. כאן
נרכשה קרקע באזור שלא היתה בו כלל התיישבות יהודית. הבריטים התנגדו להתיישבות
בחניתה, והציעו לדחותה עד שיירגע המצב הבטחוני. חניתה הוקמה ביום ה - 21
במרס 1938 והפכה לסמל העזה ונחישות.
יישובי "חומה ומגדל" השתלבו במערך הבטחוני במאבק נגד הכנופיות הערביות ויצרו
רצף התיישבותי חשוב בין חלקי הארץ השונים.

6. העליה הבלתי חוקית - ההעפלה

עם פרסום "הספר הלבן" בשנת 1922, נקבעה מכסת העליה לארץ במשא ומתן בית ממשלת
המנדט לסוכנות היהודית, על פי קריטריון יכולת היקלטותם של העולים בארץ. הממשלה
הבריטית הקציבה מדי שנה מספר מסוים של "םרטיפיקטים" - רשיונות עליה - אותם
מסרה לסוכנות היהודית. המשרדים הארצישראלים, שפעלו בערים מרכזיות באירופה
המזרחית והמרכזית מאז ימי העליה השלישית, היו אחראים מטעם הסוכנות היהודית
על חלוקת רשיונות העליה. היו שני סוגים עיקריים של "סרטיפיקטים" - רשיונות
עליה המיועדים לבעלי הון ורשיונות של עובדים המסוגלים להתפרנס מעבודתם. אחרונים
ברשימת המועמדים לקבלת "םרטיפיקטים" היו אותן קבוצות, שפרנסתן היתה תלויה
באחרים כגון נשים, ילדים וזקנים. עד 1938 לא היתה עלית בעלי ההון מוגבלת,
ואילו עלית העובדים חסרי הרכוש, שעליתם נקבעה על פי "יכולת הקליטה הכלכלית
של הארץ", היתה מוגבלת למדי. אפילו בשנות הגיאות הגדולות, שנים בהן שרר בארץ
מחסור בידיים עובדות, נטה הנציב העליון, מתוך שיקולים מדיניים, לאשר אחוז
קטן בלבד ממספר רשיונות העליה שאותם תבעה הסוכנות היהודית.
הישוב והתנועה החלוצית לא השלימו מעולם עם גזרה זו ובכל תקופת שלטון המנדט
נמשכה, בצד העליה ה"חוקית" גם העליה ה"בלתי חוקית" או, בעברית, ההעפלה. בשנות
ה - 30 גבר זרם העולים ה"בלתי חוקיים" (מעפילים). אלפים מעולי העליה ה -
5 הגיעו ארצה בדרך בלתי חוקית. בשנים 1937 - 1939 הגיעו לחופי הארץ קרוב
ל - 50 ספינות, כשעל סיפונן כ - 25.000 מעפילים. גל עליה בלתי חוקית זה נבע
מכך שממשלת המנדט צמצמה באותה תקופה, באופן דרסטי, את מספר ה"סרטיפיקטים"
ומאידך הוחמר מצבם של יהודי אירופה. בראשית שנת 9391, החלה ברטניה לקדש מלחמת
חורמה בהעפלה היהודית, שלבשה אופי טרגי במאבק אלים בין הבריטים לבין המעפילים
(על הדרמה ההרואית של ההעפלה נרחיב את הדיון בשיעורים שיוקדשו למאבק על הקמת
המדינה).

לסיכום - העליה החמישית היתה נקודת מפנה בתולדות המפעל הציוני. בתקופה זו
הגיע הישוב היהודי בארץ ל"נקודה שממנה אין חזרה". בתקופה זו גם הלך והחריף
העימות עם התנועה הלאומית הערבית בארץ ישראל ונוצר הסדק הראשון ביחסים שבין
הישוב היהודי לשלטונות המנדט הבריטי.
על החרפת הסכסוך יהודי - ערבי ועל תחילת העימות עם השלטון הבריטי נדון בשיעור
הבא.

שיעור מספר 22

הצעות דידקטיות

חומר עזר למורה: ספר הלימוד
פרק 5, עמ' 71 - 80
1. על עולמם ולבטיהם של עולי גרמניה ואוסטריה - ניתוח טקסט + דיון

   הפעילות תיערך לאחר סיום הפרק השלישי של השיעור (הישוב העירוני)

מהלך הפעילות:

1. התלמידים ישוו בין שני קטעי מקורות המציגים את עולמם של אנשי העליה החמישית,
    יוצאי גרמניה ואוסטריה (ראה נספח מספר 1).

2. בדיון יועלו הנקודות הבאות:

השווה בין שני המקורות:
א. בשני המקורות מדובר באנשים שלא עלו מטעמים ציוניים, אלא נמלטו מאימת הנאציזם.
ב. בשני המקורות ניכרת זיקתם העמוקה של העולים לתרבות הגרמנית.
השונה בין שני המקורות:
במקור הראשון בולטים רגשות הניכור והזרות של העולה יוצא גרמניה. הוא נמצא
בארץ, בלית ברירה. הוא מרגיש עצמו שייך לגרמניה, אליה הוא מקווה לחזור כשהמשטר ישתנה.
לעומתו, העולה מאוסטריה, גם אם לא עלה ארצה מטעמים ציוניים, מבין שזהו הפתרון
הנכון ויעשה את כל המאמצים כדי להיקלט בארץ,
הכנת קטלוג לתערוכה בנושא העליה החמישית - פעילות סיכום
הפעילות תיערך בתום השיעור

מהלך הפעילות:

1. התלמידים יחולקו לקבוצות (בכל קבוצה 4 - 5 משתתפים).
2. כל קבוצה תהפוך לצוות תחקירנים, אוצרים ומע
צבים המכין קטלוג לתערוכה בנושא
    העליה החמישית. הקטלוג יכלול את שם התערוכה, הסבר, מלווה בתרשים, על נושאי
    התערוכה ו"מאמר היסטורי" (ראה נספח מספר 2).
3. החומרים הדרושים: צבעים. ניירות צבעוניים, סכות, מהדקים, דבק.

נספח מספר 1

קראו את שני המקורות שלפניכם ועמדו על השווה והשונה שבין מקור מס' 1 למקור מס' 2.
 

מקור מס' 1:

"אני מרגיש שאני נמצא במקום הלא מתאים, מכיוון שהנסיבות והלאומיות העברית מגבילים
אותי ומונעים ממני להשתמש בכל שפה שארצה. עלי להיעזר בתרגום, ואם עלי להשתמש
בתרגום באנגלית, מדוע שאעשה זאת כאן? מה אני יכול לעשות? היכן יכולתי להתגורר,
כדי שאוכל להשיג קביעות? ההגיון שלי אומר לי: באמריקה, אך לבי אינו מרשה לי
להתרחק עד שם. אני מתנחם בתקווה, שאוכל לשוב לגרמניה בעוד כמה שנים, והיא
תוכל להיעזר בשירותי. אינני רוצה שהרייך השלישי יאריך את דרכוני (שתוקפו
פג), אך אני לא מוכן לנתק את קשרי עם העם הגרמני. בקלות אוכל לקבל דרכון
ארצישראלי תוך מספר שבועות אך זיקתי ללאומיות היהודית הינה חלשה ביותר..."

מקור מס' 2:

"הייתי מתבולל באוסטריה ורק בדרך נס לא התנצרתי. בראשית שנות ה - 30 נדמה
היה לי, כי אוסטריה הינה מקום בטוח בעוד שפלשתינה מתאימה ליהודי המזרח, שם
עדיין סובלים היהודים מאנטישמיות. מזה שנה אני גר בתל-אביב ולומד עברית.
אם יהיו לי ילדים הם ודאי ידעו עברית. נכון שבאתי הנה לא מתוך אידיאליזם
ורק מפני שגורשתי משם. עם זאת, אני רוצה לחיות כאן ולא לחזור לאוסטריה.
אנו חייבים שתהא לנו כברת אדמה משלנו, שנוכל לאהוב אותה...ילדי ילמדו עברית
ואנגלית, אך לא גרמנית. אני אמשיך לקרוא בהיחבא את גתה"

נספח מספר 2

אתם צוות תחקירנים ואוצרים, סיימתם זה עתה הכנת תערוכה בנושא העליה החמישית.
עליכם להכין עכשיו את הקטלוג של התערוכה.
הקטלוג יכלול את שם התערוכה, נושאי התערוכה והסבר מה כולל כל נושא. בקשו מהיסטוריון
התערוכה לכתוב מאמר ומהמעצב לערוך תרשים של התערוכה ולעצב את הקטלוג.