מטרות לימודיות:

1. הכרת פעילות שלוש המחתרות עד תום מלחמת העולם השנייה.
2. פתיחת המרד בבריטים ב - 1944
3. "תנועת המרי העברי" ותגובת הבריטים
4. המאבק המזויין של אצ"ל ולח"י בשנים 1946 - 1947 ותגובת הבריטים.

 

מבוא - הצגת הנושא

בתקופת שלטון המנדט הבריטי, התפתחו בישוב היהודי בארץ ישראל שלושה ארגוני מחתרות
צבאיים. ארגונים אלה התפתחו כתוצאה מיחסי האיבה שבין הערבים והיהודים וכתוצאה
ממדיניותה הפרו ערבית של בריטניה . בשיעור זה נעמוד על המאבק הצבאי של ארגונים
אלה, מאבק שהיווה חלק אינטגרלי מהמערכה נגד המשך השלטון הבריטי ולמען הקמת
המדינה היהודית.

 

 

1. תנעות המחתרת עד תום מלחמת העולם השנייה

א. אירגון "ההגנה"
כזכור, ארגון "ההגנה" נוסד באופן רשמי ביוני 1920 במטרה לשמש כוח מגן ליישוב
העברי מפני התפרעויות הערבים. מאז 1929 סרה "ההגנה" למרות מוסדות התנועה
הציונית ופעולותיה במישור הצבאי היו קשורות לפעולות המדיניות של מוסדות התנועה.
עד ראשית מאורעות 1936 - 1939 התרכזה "ההגנה" בעיקר בגיבושה של ההגנה הסטטית
על היישובים היהודיים בכל רחבי הארץ מפני הפורעים הערביים. עם פרוץ מאורעות
1936, היתה סיסמת "ההגנה" : "הבלגה". יחד עם זאת המאורעות הביאו לשינוי בהיערכות
"ההגנה", שנעשתה ניידת והפגינה נוכחות מרתיעה ביישובים. עד תום מאורעות 1936
- 1939 היו הערבים היריב העיקרי, שבו לחמה "ההגנה", בשיתוף עם הבריטים. מאז
פירסמה ממשלת בריטניה, במאי 1939, את "הספר הלבן", התברר יותר ויותר ששלטון
המנדט הבריטי הופך מבעל ברית במלחמה נגד הגורם הערבי ליריב מדיני מובהק לציונות.
המאבק המזויין נגד הבריטים, שהיה עלול לפרוץ ב - 1939 - 1940, נדחה עד לאחר
מלחמת העולם השנייה משום עניינן המשותף של היהדות והציונות ושל בריטניה במלחמה
נגד גרמניה הנאצית. בימי מלחמת העולם השנייה עמדה "ההגנה" בראש פעולת הההתנדבות
לצבא הבריטי. יחידות הפלמ"ח סייעו ב - 1941 לפלישה הבריטית לסוריה וצנחנים
מאנשי "ההגנה" הופעלו בתפקידי מודיעין ולוחמה באירופה הכבושה בידי הנאצים.
ב. "הארגון הצבאי הלאומי" - אצ"ל
האצ"ל נוסד בירושלים בשנת 1931 בידי מפקדים שפרשו מן "ההגנה" לאחר מאורעות
1929. אצ"ל הוקם כמחאה על דרכי ההבלגה של "ההגנה" נגד הערבים. משנת 1937
פעל אצ"ל באופן רשמי כגוף נפרד הקשור עם התנועה הציונית הרביזיוניסטית ומנהיגה
זאב ז'בוטינסקי. הבריטים, כזכור, נקטו ביד קשה כלפי האירגון. תגובתם הגיעה
לשיאה ביוני 1938, כאשר המיתו בתליה את שלמה בן יוסף שנתפס לאחר שירה באוטובוס
ערבי.

 

לאחר פירסום "הספר הלבן" הפנה אצ"ל את נשקו נגד השלטונות הבריטיים וביצע מעשי
חבלה במטרות בריטיות שונות. בפרוץ המלחמה, הפסיק אצ"ל את פעולותיו נגד הבריטים
והסכים לשתף פעולה בתחום הצבאי נגד הנאצים. ביטוי להשתתפות אצ"ל במאמץ המלחמתי
היה בגיוס אנשיו לצבא הבריטי. דוד רזיאל, מפקד האצ"ל עמד בראש יחידת אצ"ל,
שיצאה לפעילות חבלה וריגול בעירק. באחד המבצעים האלה נהרג דוד רזיאל. בסוף
1943, עבר פיקוד האצ"ל לידי מנחם בגין (לימים ראש ממשלת ישראל שחתם על הסכם
השלום עם מצרים), שהגיע לארץ ב - 1942 ממחנה עבודת פרך בסיביר בתור "חייל
פולני". עם מינויו של בגין למפקד אצ"ל, החלה תקופה חדשה בתולדות הארגון.
ג. "לוחמי חירות ישראל" - לח"י
בקיץ 1940 ארע פילוג בשורות אצ"ל. קבוצה בראשות אברהם שטרן, הידוע בכינויו
המחתרתי "יאיר", וכן כמה מפקדים בכירים באצ"ל פרשו מן האירגון ויסדו את אירגון
"לוחמי חירות ישראל" - בראשי תבות - לח"י. הרקע לפילוג היו חילוקי דעות בדבר
המדיניות כלפי בריטניה בפרוץ מלחמת העולם השניה. חברי לח"י סרבו לעמוד לצד
בריטניה, שלא ביטלה את מדיניות "הספר הלבן". לח"י ראה בבריטניה את האוייב
העיקרי ולכן, האמין האירגון, יש להפעיל טרור נגד השלטון הבריטי שהוא שלטון
אימפריאליסטי זר, אשר ראה בארץ ישראל מושבה שיש לנצלה כלכלית ומדינית. כדי
להוציא את הבריטים מארץ ישראל ניסה לח"י ב - 1940, לבוא במגע עם איטליה הפשיסטית
וגרמניה הנאצית במטרה למצוא בעל ברית, שיאפשר את הקמתה של המדינה העברית בגבולותיה
ההיסטוריים.

 

כדי להשיג כסף למימון פעולותיו, שדדו אנשי לח"י בנקים. לח"י הפעיל תחנת שידור,
בה תקף את הבריטים על מדיניות העליה שלהם והביע התנגדות נמרצת להתנדבות לצבא
הבריטי. תגובת הבריטים כלפי לח"י היתה חמורה ביותר : מאסרים, עינויים והמתות.
מפקד לח"י "יאיר", נלכד בפברואר 1942 בידי הבולשת הבריטית ונרצח בדם קר במקום
מחבואו. חברי לח"י לא נרתעו מתגובות הבריטים והמשיכו להיאבק נגדם בכל דרך
שהיא. שיא פעילות הטרור של לח"י היה רצח הלורד מוין, השר הבריטי לעניני המזרח
התיכון, בנובמבר 1944. בשנים 1941 - 1942 עמד הלורד מוין בראש משרד המושבות
ולח"י ראה בו את האשם והאחראי העיקרי לסגירת שערי הארץ בפני פליטים יהודיים.
את ההתנקשות ביצעו שני חברי לח"י במצרים. שניהם נתפסו והצאו להורג בתליה.

 

 

2. פתיחת המרד בבריטים - 1944

בפברואר 1944 הכריז מפקד אצ"ל, מנחם בגין, על תחילת המרד בבריטים. בכך נסתיים
שיתוף הפעולה בין האצ"ל לבריטים. אצ"ל הגיע למסקנה כי אם עד עתה הממשלה הבריטית
לא שינתה את מדיניות "הספר הלבן", היא בודאי לא תעשה זאת להבא. בהכרזת המרד
קיווה אצ"ל לערער את מעמדה של האימפריה הבריטית ולהביא לגל אהדה ביישוב ובעולם
כולו ולעורר את דעת הקהל בבריטניה כדי שזו תלחץ להפסקת הנוכחות הבריטית בארץ
ישראל. בשמונת החודשים הראשונים למרד ביצעו אנשי אצ"ל כ - 20 פעולות נגד הבריטים
וביניהן: הטלת פצצות על משרדי הממשלה הבריטית וארבע התקפות על משרדי הבולשת
ותחנות משטרה.
בלח"י ראו את הכרזת המרד כניצחון גדול והוכחה שאין להרפות מן המאבק בבריטים
גם בזמן המלחמה. המרד קרב את שני ארגוני המחתרת. המוסדות הלאומיים של היישוב,
מפקדת "ההגנה" ורוב היישוב הסתייגו מפעולות המרד. ההסתיגות נבעה מכך כי המלחמה
טרם הסתיימה והנהגת היישוב לא רצתה להפסיק את שיתוף הפעולה עם הבריטים. כמו
כן היה חשש כי המרד עלול לפגוע בסיכויים להקמת חטיבה יהודית עצמאית.

 

תגובת הבריטים להתקפות אצ"ל ולח"י היתה תקיפה ביותר. בחיפושים שנערכו ברחבי
הארץ, נעצרו 120 מאנשי אצ"ל ולח"י. באוקטובר 1944 הם הועלו על מטוסים ונשלחו
לגלות באריתריאה שבמזרח אפריקה. הבריטים אף הפעילו לחץ כבד על מוסדות הישוב
להסגיר את חברי האצ"ל לבריטים. מוסדות היישוב התלבטו קשות. הם חששו שהסגרת
לוחמים יהודיים לבריטים תביא למלחמת אחים. נערכו פגישות בין ראשי "ההגנה"
לראשי אצ"ל, בהם הובהר למנהיג אצ"ל, בגין, שמוסדות היישוב לא יסכימו להמשך
מעשי הטרור המחבלים במאמצים המדיניים. בגין לא הסכים להפסיק את פעולות הטרור
של אירגונו.
לאחר ההתנקשות בלורד מוין, הוחלט על הסגרת אנשי אצ"ל לבריטים. אנשי "ההגנה"
העבירו לידי הבריטים רשימות ובהן שמות וכתובות של אנשי אצ"ל ואף השתתפו בלכידתם.
תקופת רדיפת אנשי אצ"ל בידי "ההגנה" ידועה בשם ה"סיזון" ("סיזון" במובנו המילולי
פירושו "עונת ציד"). ה"סיזון" מהווה פרשיה טרגית ומכוערת ביותר בתולדות היישוב
בתקופת המנדט. ה"סיזון" התנהל במשך כ - 5 חודשים וגרם להתמרמרות רבה ביישוב.

 

 

3. המחתרות לאחר המלחמה - "תנועת המרי העברי"

השנים 1945 - 1947 היו הסוערות ביותר ביחסים שבין שלטונות המנדט לבין היישוב.
בתום מלחמת העולם השנייה, בקיץ 1945, התברר שממשלתה החדשה של בריטניה אינה
מתכוונת לשנות את מדיניות "הספר הלבן" על אף השואה שפקדה את יהודי אירופה.
האכזבה מהמדיניות הבריטית הולידה את הצורך לפתוח במגעים ראשונים בין "ההגנה"
לבין האירגונים ה"פורשים". הדבר לא היה קל. באפריל 1945 נגמר ה"סיזון" והאוירה
היתה עדיין רוויית מתח. ב"הגנה" התנהל ויכוח אם צריך לשתף פעולה עם אצ"ל
ולח"י. אלה ששללו את שיתוף הפעולה עם "הפורשים, טענו, כי "ההגנה" תיגרר לדרך
הטרור כפי שיכתיבו לה אצ"ל ולח"י. אלה שהיו בעד שיתוף פעולה טענו כי רק פעולה
משותפת, בהיקף גדול, תזכה באהדת דעת הקהל העולמית. בן גוריון המליץ לשתף פעולה
עם אירגוני המחתרת ה"פורשים" וכך, באוקטובר 1945, קמה "תנועת המרי העברי".
"ההגנה" רצתה באיחוד מלא בין שלוש המחתרות. לח"י הסכים להצעת "ההגנה", אך
אצ"ל סרב. ההסדר שהושג הי שתקום ועדה משותפת - "ועדת איקס" - אשר תכפה משמעת
על שלוש המחתרות ורק היא תאשר פעולות צבאיות.

 

"תנועת המרי העברי" פעלה כ - 10 חודשים, מאוקטובר 1945 ועד יולי 1946. הפעולה
הראשונה במסגרת "תנועת המרי העברי" היתה שחרור 208 מעפילים ממעצר במחנה בעתלית.
כ - 200 אנשי פלמ"ח ביצעו פעולה זאת. הכוחות הבריטיים לא הצליחו לתפוס את
הנמלטים. חודש לאחר מכן פוצצו מסילות ברזל בכל רחבי הארץ. פעולה זו בוצעה
כמעט כולה בידי הפלמ"ח. תנועת הרכבות ברחבי הארץ שותקה. "תנועת המרי העברי"
הרבתה לפגוע בתחנות משטרה בריטיות, בעיקר תחנות שמהן יצאו שוטרים למשימות
לכידת מעפילים. "תנועת במרי העברי" עשתה רבות למען הבאת מעפילים ארצה. שיא
הפעילות הצבאית באותה תקופה היתה הפעילות ב - 17 ביוני 1946, שנודעה בשם "ליל
הגשרים". מטרת המבצע היתה להרוס את הגשרים המחברים את ארץ ישראל עם שכנותיה
ולנתק את הקשר ביניהן. ההתקפה בוצעה על 11 גשרים. 10 מן הגשרים נהרסו.
14 לוחמים נהרגו. הצלחת המבצע העידה על תיחכום רב של אנשי הפלמ"ח ויכולת
מבצעית גבוהה ביותר. היה צורך להתגנב, להצמיד את המטענים, לטפל בזקיפים ולסגת
מבלי להיתפס.

 

התגובה הבריטית ל"ליל הגשרים" לא אחרה לבוא. ב - 29 ביוני 1946, 12 ימים לאחר
המבצע, ביצעו 17000 חיילים ושוטרים בריטיים מבצע מקיף שמטרותיו היו לחסל את
כוח המחץ של "ההגנה" - הפלמ"ח ולעצור את מנהיגי הסוכנות הקשורים ל"הגנה".
המבצע החל ביום השבת עם שחר ונמשך במשך כל שעות היום, תוך הטלת עוצר על היישובים
היהודיים. גם אניות ומטוסים השתתפו במבצע. כוחות צבא ומשטרה ביצעו חיפושי
נשק ב - 27 יישובים בכל רחבי הארץ. 2700 איש נעצרו וביניהם גם מנהיגי היישוב.
בן גוריון, ששהה אותה ת בצרפת, ניצל ממאסר. שבת זו נודעה בתולדות היישוב
בארץ ישראל כ"שבת השחורה".

 

יו"ר התנועה הציונית, חיים וייצמן, תקף את הבריטים על "השבת השחורה", אולם
הוא הגיע למסקנה שיש להפסיק את הפעולות הצבאיות נגדם. וייצמן האמין כי פעולות
אלו עלולות להביא למלחמה של ממש בין הצדדים, דבר שיביא לחיסול היישוב. וייצמן
אף איים להתפטר מתפקידו אם בקשתו להפסקת הפעולות המזויינות לא תענה בחיוב.
אצ"ל התבקש לדחות את מבצע פיצוץ מלון "המלך דוד" בירושלים, שהיה מרכז השלטון
האזרחי והמפקדה הבריטית הצבאית. פעילות זו תוכננה קודם לפנייתו של וייצמן.
אצ"ל לא שעה לפניית "ועדת איקס" וב - 22 ביולי 1946 פוצץ את המלון על ידי
החדרת כדי חלב ממולאים בחומר נפץ. לפני הפיצוץ הזהיר אצ"ל את הנהלת המלון
לפנות את יושביו. שלטונות המנדט הורו לאנשים לא לפנות את הבנין. כתוצאה מההתפוצצות
נהרגו 82 איש: 25 בריטים, 40 ערבים ו - 17 יהודים. פיצוץ "המלך דוד" הביא
במישרין לפירוקה של "תנועת המרי העברי". פיצוץ המלון לא היה הסיבה היחידה
לפירוק השותפות בין שלושת האירוגנים. חשדנות, הססנות וחילוקי דעות ליוו את
פעולות המחתרות מרגע שקמה "תנועת המרי העברי".

 

"תנועת המרי העברי" היתה הישג עצום לעצמתו הצבאית של היישוב, אשר הוכיח את
כשרו המבצעי נגד צבא, שעלה עליו פי כמה וכמה. חשוב יותר - "תנועת המרי העברי"
הוסיפה על התשתית הצבאית והכינה את היישוב למאבקו בערבים בשנת 1948.

4. המאבק המזויין של אצ"ל ולח"י בבריטים בשנים 1946 - 1947

לאחר פיצוץ מלון "המלך דוד", היתה הפוגה בת כחודש ומחצה בפעולות אצ"ל ולח"י,
שראו עצמם חופשים לפעול ללא פיקוחה של מפקדת "תנועת המרי". מספטמבר 1946
ועד לאוקטובר 1947 ביצעו שני האירגונים שורה ארוכה של מבצעים והצליחו לערער
את שיווי משקלו של הצבא הבריטי בארץ. בין פעולותיהם : כוח של אצ"ל פוצץ בחיפה
את צינור הנפט המוליך מבתי הזיקוק לנמל. פוצצו תחנות רכבת, מסילות ברזל,
הושמו מארבים לאנשי צבא ומשטרה בריטיים. מוקשים וחביות נפץ גרמו לקרבנות
רבים בקרב כוחות הבטחון הבריטיים. בדצמבר 1946 הלקו אנשי אצ"ל קצינים וסמלים
בריטיים בתגובה על ההלקאות, שהבריטים היו נוהגים להעניש בהם את העצורים.
השלטונות הבריטיים פעלו בתקיפות נגד פעולות המרד המזויין של שני ארגוני המחתרת.
ב - 1947 "חידשו" הבריטים את ההוצאות להורג (כזכור, עולה הגרדום הראשון היה
שלמה בן יוסף ב - 1938 ואחריו היו אליהו בית הצורי ואליהו חכים, שני המתנקשים
בלורד מוין ב - 1946). 9 חברי אצ"ל ולח"י הוצאו להורג בתלייה בכלא עכו.
למרות ההתנגדות לפעולות האירגונים, פנו מוסדות היישוב לשלטונות הבריטיים בבקשת
חנינה, אך נענו בשלילה. במיוחד זכתה להדים רחבים פרשת דב גרונר, שנפצע ונתפס
על ידי הבריטים בהתקפת אצ"ל על תחנת משטרה באפריל 1946. למרות היותו פצוע
קשה, נידון גרונר למוות. במשך שנה תמימה נעשו מאמצים להמיר את פסק הדין למאסר
עולם, אך ללא תוצאות. דב גרונר עצמו סרב לחתום על בקשת העירעור, ובאפריל
1947 ניתלה בכלא עכו.
למרות שרוב היישוב לא הזדהה עם פעולות אצ"ל ולח"י, הוא ראה בהעלאת חברי אירגוני
המחתרות הללו לגרדום מעשה ברוטלי ובלתי אנושי.

 

המבצע הנועז ביותר של אנשי אצ"ל היה הפריצה לכלא עכו. בכלא עכו ישבו עשרות
רבות של אסירים, חברי אצ"ל ולח"י, שנידונו למאסר ולהוצאה להורג. קבוצה מאנשי
אצ"ל פרצה, בתחילת מאי 1947, לכלא עכו ושחררה משם, במבצע מזהיר, 41 אסירי
אצ"ל ולח"י, שהמתינו לגזר דינם. העיתונות הבריטית קראה למבצע זה "פריצת הכלא
הגדולה בהיסטוריה". בקרב שהתפתח עם משמרות הצבא הבריטי, נהרגו 5 חברי אצ"ל,
ביניהם מפקד הפעולה. 5 מן הפורצים נפלו בידי הבריטים. הם נשפטו ועל 3 מהם
הוטל עונש מוות. אנשי אצ"ל חטפו שני סמלים בריטיים ואיימו לתלותם אם ייתלו
אנשי אצ"ל. הבריטים לא האמינו שאצ"ל יתלו 2 סמלים ופים מפשע. ביום ה - 29
ביולי 1947 הוצאו 3 חברי האצ"ל להורג בתלייה בכלא עכו. הם היו "הרוגי המלכות
"האחרונים של אירגוני המחתרת. למחרת הוצאו 2 הסמלים הבריטים להורג.

 

לסיכום המאבק הצבאי היה חלק מהמערכה הכוללת שניהל היישוב לסיום המנדט הבריטי
ולהקמת מדינה יהודית עצמאית. פעולות האיבה הצבאיות בשנים 1945 - 1947 השפיעו
ללא ספק על החלטתה של בריטניה להעביר את הטיפול בשאלת ארץ ישראל לידי האו"מ.
בצד ההעפלה, ההתיישבות והמאבק הצבאי התנהל גם מסע מדיני אינטנסיבי. על המאבק
המדיני של התנועה הציונית להגשמת המטרה שלמענה הוקמה - הקמת מדינה עברית -
נלמד בשיעור הבא.

 

שיעור מספר 33

המאבק הצבאי להקמת מדינה עברית

 

 

הצעות דידקטיות

חומר עזר למורה: ספר הלימוד פרק 13 עמ' 169 - 471, פרק 14 עמ' 180 - 184
1. שיתוף פעולה בין המחתרות - משחק תפקידים
הפעילות תערך בתום הפרק השני של השיעור, כהכנה לפרק השלישי (המחתרות לאחר המלחמה
- "תנועת המרי העברי")

 

 

מהלך הפעילות:

1. הכתה תחולק לשלוש קבוצות. קבוצה אחת תייצג את נציגי אירגון "ההגנה", קבוצה
    שנייה את נציגי האצ"ל והקבוצה השלישית את נציגי הלח"י.
2. נציגי שלוש המחתרות יזומנו לפגישה סודית כדי לדון בהצעת המפקדה הארצית
   של "ההגנה" לאחד את המחתרות (ראה נספחיפ מס' 2, 3, 4).
3. המורה, כנציג המפקדה הארצית של "ההגנה", יקרא את ההצעה לאיחוד המחתרות
   (ראה נספח מס' 1).
4. כל קבוצה תקיים דיון על ההצעה.
5. במהלך המשחק רשאים המשתתפים לשבת עם הקבוצות האחרות, להעלות רעיונות חדשים
    ולחשוב על המשך הפעולה.
6. בתום המשחק ירשום המורה על הלוח את ההחלטות שהוחלטו במשחק.
7. לאחר המשחק יילמד הפרק השלישי של השיעור.

 

 

נספח מספר 1 (למורה)

 

נאום נציג הפקדה הארצית של אירגון "ההגנה":
חברים למאבק,
אין ספק שהופתעתם לקבל את ההזמנה לפגישה הסודית ועוד יותר למצא עצמכם ישובים
מסביב לשולחן עם יריביכם מהמחתרות האחרות. לא ארבה בדיבורים. כולנו אנשי
המעשה ולכן אגש ישר לעניין.
זוהי שעה הרת גורל לישוב היהודי בארץ ישראל ולעם היהודי כולו. מאבקנו להקמת
המדינה היהודית נתקל בעקשנות הבריטית לדבוק בעקרונות "הספר הלבן". הבריטים
מונעים מאחינו, ניצולי השואה, שארית הפלטה של יהדות אירופה לעלות למולדת ומנסים
לחנוק את ההתיישבות.
חברים, ברצון המפקדה הארצית של "ההגנה" להציע רעיון, שיוכל לפתור את מצוקתנו.
למען המטרה המשותפת, הבה נתאחד, נקים ארגון משותף ויחד ננהל את המאבק בבריטים.
אני יודע שרעיון זה נראה לכם כרגע בלתי מציאותי. הבה נשכח את מחלוקות העבר.
ניתן לפצעים להגליד ולמען המטרה המשותפת נתלכד ונתאחד.
חישבו על ההצעה של מפקדת "ההגנה". אני תקווה שלמען העתיד, תוכלו להתנער ממשקעי
העבר ולהתייחס אליה בחיוב.

 

 

נספח מספר 2 - נציגי אירגון "ההגנה"

אתם, נציגי אירגון "ההגנה", זומנתם לפגישה סודית של נציגי שלוש המחתרות.
זה עתה שמעתם את נאומו של נציג המפקדה הארצית של "ההגנה" המציע לאחד את המחתרות
כדי לנהל במשותף את המאבק בבריטים.
הופתעתם למצא את עצמכם עם נציגי האצ"ל והלח"י, שאת דרכי הטרור שלהם אתם מגנים
בתוקף. לאחרונה אף נתתם יד להסגרתם בידי הבריטים. יחד עם זאת אתם מודעים
למצב. המוני המעפילים משוועים לעות והבריטים ממשיכים בנחישות וברשעות לעצרם
ולגרשם. זוהי שעה הרת גורל למפעל הציוני ולעם היהודי כולו.

 

האם תוכלו לשכוח את משקעי העבר ולמען המטרה המשותפת להגיע לעמק השווה עם היריבים
שלכם?
קיימו דיון רציני ויסודי בהצעה. חישבו על הנושאים והשאלות הבאות:
1. האם אתם מוכנים להקים אירגון משותף?
2. על מה אתם מוכנים לוותר?
3. על מה אינכם מוכנים לוותר?
4. איזה שם תעניקו לאירגון המשותף?
5. מהם הפעולות והמבצעים שלדעתכם על הארגון המשותף לבצע?
במהלך הדיון אתם יכולים לשבת עם נציגי המחתרות האחרות כדי ללבן בעיות, ואם
יש צורך להעלות הצעות ורעיונות חדשים.

 

 

נספח מספר 3 - נציגי האצ"ל

אתם, נציגי "הארגון הצבאי הלאומי" - אצ"ל- זומנתם לפגישה סודית של נציגי שלוש
המחתרות.
זה עתה שמעתם את נאומו של נציג המפקדה הארצית של אירגון "ההגנה" המציע לאחד
את שלוש המחתרות כדי לנהל במשותף את המאבק בבריטים.
הופתעתם למצוא את עצמכם יושבים ליד נציגי המחתרות האחרות. מאז הכרזת המרד
של ארגונכם בבריטים, חלה התקרבות ביניכם לבין אירגון הלח"י, שפרש מכם על רקע
חילוקי הדעות בנושא הסיוע לבריטים במלחמת העולם השנייה. לעומת זאת מתח ויחסי
איבה עזים שוררים ביניכם ובין אירגון "ההגנה", שלאחרונה אף הסגיר את חבריכם
לידי הבריטים. יחד עם זאת אתם מודעים למצב. המוני המעפילים משוועים לעלות
והבריטים ממשכים ברשעות ובנחישות לעצרם ולגרשם. זוהי שעה הרת גורל לציונות
ולעם היהודי כולו.
האם תוכלו לשכוח את משקעי העבר ולמען המטרה המשותפת להגיע לעמק השווה עם היריבים
שלכם?
קיימו דיון מעמיק ויסודי בהצעה. חישבו על הנושאים והשאלות הבאות:
1. האם אתם מוכנים להקים אירגון משותף?
2. על מה אתם מוכנים לוותר?
3. על מה אינכם מוכנים לוותר?
4. איזה שם תעניקו לאירגון המשותף?
5. מהם הפעולות והמבצעים שלדעתכם על האירגון המשותף לבצע?
במהלך הדיון אתם יכולים לשבת עם נציגי המחתרות האחרות כדי ללבן בעיות, ואם
יש צורך, להעלות הצעות ורעיונות חדשים

 

נספח מספר 4 - נציגי ארגון הלח"י

אתם, נציגי "לוחמי חרות ישראל" - לח"י - זומנתם לפגישה סודית של נציגי שלוש
המחתרות.

זה עתה שמעתם את נאומו של נציג המפקדה הארצית של אירגון "ההגנה", המציע לאחד

את שלוש המחתרות כדי לנהל במשותף את המאבק בבריטים.
הופתעתם למצוא את עצמכם עם נציגי שתי המחתרות האחרות. מאז הכרזת המרד המזויין
של האצ"ל בבריטים, חלה התקרבות ביניכם לבין האצ"ל, ממנו פרשתם עקב שיתוף הפעולה
של האירגון עם הבריטים במלחמת העולים השייה. לעומת זאת יחסי איבה עזים שוררים
ביניכם ובין אירגון "ההגנה", משתף הפעולה עם הבריטים - האוייב העיקרי של
הישוב היהודי. יחד עם זאת אתם מודעים למצב. המוני המעפילים משוועים לעלות
והבריטים ממשיכים ברשעות ובנחישות לעצרם ולגרשם. זוהי שעה הרת גורל לציונות
ולעם היהודי כולו.
האם תוכלו לשכוח את משקעי העבר ולמען המטרה המשותפת להגיע לעמק השווה עם היריבים
שלכם?

 

קיימו דיון מעמיק ויסודי בהצעה. חישבו על הנושאים והשאלות הבאים:
1. האם אתם מוכנים להקים אירגון משותף?
2. על מה אתם מוכנים לוותר?
3. על מה אינכם מוכנים לוותר?
4. איזה שם תעניקו לאירגון המשותף?