מטרות לימודיות:

1. גורלה הקשה של יהדות רוסיה.

2. שינויים ותמורות בתקופה הליברלית של אלכסנדר השני.

3. מאפייני היהדות הרוסית

 

מבוא - הצגת הנושא

בשיעורים הקודמים עמדנו על האירועים ההיסטוריים המרכזיים במערב אירופה ובמרכזה, שחוללו מפנה בתולדות עם ישראל בעת החדשה, ועל הגורמים, שהובילו להתעוררות הלאומית ולצמיחתה של התנועה הלאומית היהודית. נעבור עתה ליהודי רוסיה, שלהם חלק מכריע בעלייתה של התנועה הלאומית היהודית, בהגשמת החזון הציוני ובהקמת מדינת ישראל.

 

1. גורלה הקשה של יהדות רוסיה

ראשיתו של הישוב היהודי

יהודים ישבו ממזרח לקווקז ולחופי הים השחור כבר בתקופה ההלניסטית. ישוב זה גדל והתרחב כתוצאה מהגעתם של יהודים שברחו מהקיסרות הביזנטית וגיור ממלכת הכוזרים. ברוסיה האירופית היו עד המאה ה - 14 יהודים מעטים בלבד. בנסיכות מוסקבה נחשבו היהודים לנכרים. החל מהמאה ה - 51, התיישבו יהודים מעטים בעיירות הספר של הנסיכות, בעקבות תנועת המסחר בין פולין - ליטא לרוסיה. בשנת 1471, ציוותה הצארינה יליזבטה לגרש את כל היהודים מן הממלכה, אך הגירוש לא בוצע בקפדנות.

 

חלוקות פולין - קביעת "תחום המושב"

חלוקות פולין, שאירעו בשליש האחרון של המאה ה - 81, הביאו לסיפוחם של כמיליון יהודים לרוסיה. יהודים אלה היוו קבוצה תרבותית הומוגנית. הכללתם של יהודים רבים כל כך בתחומי האימפריה הרוסית, יצרה "בעיה יהודית" מיוחדת לשלטון הרוסי. בשנת 1971, הוציאה הצארינה יקתרינה השנייה את צו "תחום המושב ". תחום המושב היהודי כלל את החלקים שסופחו מפולין (עליהם נוספו ב- 1812 וב - 1815 גם בסרביה ומלכות פולין - נסיכות וארשה לשעבר), ושטחים בערבות הים השחור ובאזורים דלי האוכלוסין שממזרח לדנייפר.

 

מטרות קביעת תחום המושב היו:

א. מניעת התיישבות יהודים באזורים הפנימיים של רוסיה.

ב. הצמדת היהודים לקהילות ובכך פיקוח על גביית המסים.

ג. עידוד איכלוסם של אזורי ספר ריקים.

 

תחום המושב השתרע על פני כמיליון קמ"ר והיהודים היוו כ - 10 אחוז מכלל האוכלוסיה. היהודים התרכזו במקומות מסוימים ובאופן זה במקומות רבים, בהם התגוררו היהודים, הם היוו את רוב האוכלוסיה.

 

המדיניות של אלכסנדר הראשון - "חוק תיקון היהודים"

הצאר אלכסנדר הראשון ניסה לשפר במידת מה את מצבם של היהודים. "חוק תקנת היהודים", שיצא בשנת 1804, היה החוק הראשון לגבי היהודים ברוסיה שבו נקבעו סדרי חייהם בכל התחומים : בכלכלה, בסדרי הקהילה, בחינוך ובהשכלה. בחוק היו 54 סעיפים, כשהם כוללים מגמות סותרות ומנוגדות. מצד אחד, הוגבלו היהודים בתחום המושב ונאסרה יציאתם ממנו. כמו כן נגזר עליהם לעקור מן הכפרים ולחדול מעיסוק בחכירה ובמוזגות. מצד שני , לשם "תיקון היהודים" הותר להם להירשם לכל מוסדות החינוך, להתיישב באזורים חקלאיים, לקבל מלוות לפיתוח התעשייה ולעסוק במלאכה לענפיה. תקנות אלו דומות במגמותיהן ל"כתב הסובלנות" של יוסף השני קיסר אוסטריה: הרצון ל"תקן" את היהודים, כדי להכשירם לשילוב בחברה הכללית. התקנות האלו לא באו בעתן. טרם חל שינוי מהותי ביחס ליהודים בשכבות נרחבות של האוכלוסייה ובחוגי השלטון. הצאר עצמו דחה את מרבית ההמלצות ואימץ אחדות מן השליליות, ביניהן: איסור על יהודים לצאת מתחום המושב, גירושים מן הכפרים ויישובם באחוזות חקלאיות הפלך חרסון.

 

ניקולאי הראשון - "תיקון היהודים" בלחץ ובדיכוי

ניקולאי הראשון ראה בממשל האבסולוטי את צורת השלטון הטובה ביותר. הוא התבסס על הכנסייה הפרובוסלבית, הטיל פיקוח על האוניברסיטאות ובתי הספר, וניתק כמעט לגמרי את רוסיה מהעולם. ניקולאי הראשון דגל בדיכוי המיעוטים הלאומיים כדי להטמיעם בעם הרוסי. באשר ליהודים, הוא ראה בהם נטע זר. אם לא יוכלו להביא תועלת למדינה - אין להם זכות קיום. ב - 30 שנות שלטונו של ניקולאי פורסמו כ - 600 צווים וחוקים שהגבילו את היהודים. מטרות הגזרות היו:

א. למנוע את הפעילות הכלכלית "המזיקה" של היהודים.

ב. לעקור את ייחודם הדתי, להסיר את התבדלותם ולבוללם באוכלוסייה המקומית.

ג. לערער את מוסד הקהילה היהודית.

ד. להקטין את מספרם, בין השאר באמצעות המרת דת.

 

הגזרה הקשה ביותר הייתה חוק הגיוס לצבא שנחקק ב - 1872, הידוע בשם "גזרת הקנטוניסטים". החוק בוצע בכוח הזרוע, בדרך של חטיפת קטינים ובוגרים ("חטופים"), תוך אילוצם להמיר את דתם. "גזרת הקנטוניסטים" פגעה נפשית - תודעתית בחלק רחב של החברה היהודית. המשקעים הפסיכולוגיים המרים היו קשים מן הפגיעה הפיסית, וגרמו ליהודי רוסיה זעזוע נפשי עמוק, שנחרת לאורך זמן. הצווים והגזרות שהוצאו בשנות ה - 30 וה - 40 תחת מסווה של "תיקון" היהודים, מטרתם היתה להפעיל לחץ על היהודים שינטשו את אורח חייהם הייחודי וייטמעו בסביבה (כגון: גזרת בתי הספר, ביטול מוסד "הקהל", הטלת מכס גבוה על כל הספרים העבריים המיובאים מחו"ל, גזרות על הלבוש היהודי ועוד). לסיכום גורלם של יהודי רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה - 19, ניתן לומר שבשעה שבמערב אירופה ובמרכזה הולכים ומתעצמים תהליכי מתן שוויון הזכויות ליהודים, מצבם של יהודי רוסיה בתקופה זו לא רק שלא השתפר, אלא אף החמיר.

 

2. אלכסנדר השני - השפעת הרפורמות על מצב היהודים

כישלונה של רוסיה במלחמת קרים ומשברים כלכליים תכופים, היו בין הגורמים לערעור היציבות החברתית במדינה. הצאר אלכסנדר השני, אנשי חצרו וחוגים מקרב האינטלגנציה חיפשו פתרונות להקלת המציאות הפנימית הקשה. בהמשך לכך בוצעו רפורמות חברתיות וכלכליות מקיפות. תוך עשר שנים שוחררו האיכרים מן הצמיתות, נוצרה מערכת משפטית בלתי תלויה בשלטון, הוקמו מוסדות שלטון מקומיים, ונתאפשרו , במידה רבה יותר, חופש הביטוי וההתארגנות.

 

המדיניות הליברלית של אלכסנדר ה - שני הביאה עמה הקלות שונות לגבי היהודים:

א. בוטלו החוקים החמורים נגד "השכבות הנמוכות", שהבולט בהם אסר את התנועה מתחום המושב למלכות פולין ולהפך.

ב. ניתנו זכויות לבעלי מקצועות מסוימים, לעשירים ולאנשי אינטלגנציה כגון: רשות לרכישת קרקעות מחוץ לתחום המושב, אפשרות לרכישת השכלה אוניברסיטאית ועוד.

ג. הוקלו תנאי השרות הצבאי ובוטל גיוס הילדים.

 

תקנה חשובה נוספת, אשר אושרה ביוני 1867, הביאה הקלה ליוצאי צבא יהודיים בהעניקה להם היתר לישיבה מחוץ לתחום המושב. ההקלות של משטרו של אלכסנדר השני הביאו לתנועת יהודים, שיצאו מתחום המושב והתיישבו בערים הגדולות, במיוחד במוסקבה ובסנט פטרבורג.

 

3. תמורות כלכליות

בתחילת המאה ה - 19, מרבית יהודי רוסיה ישבו בעיירות ובכפרים, כשהם מוצאים את פרנסתם ברוכלות זעירה, חנוונות ומסחר. משנות ה - 40 של המאה ה - 19, החלו יהודים רבים לעבור למקורות פרנסה אחרים בתעשייה ובמלאכה, במיוחד בענפי ההלבשה. התמורות הכלכליות התחזקו בשנות ה - 60, כשהוחל בתיעושה המהיר של רוסיה. היהודים השתלבו בפיתוח הכלכלי המואץ, בעיקר בתעשייה ובחברות הגדולות. הרחבת רשת מסילות הברזל פתחה בפני בעלי הון יהודים אפיק חדש להשקעה. רבים הפנו את הונם מחכירת המשקאות למסילות הברזל. העשיר היהודי פוליאקוב כונה "מלך מסילות הברזל". צמחה קבוצה של עשירים יהודים, שהיו בהם גם קבלנים ובעלי מניות. בנקאים יהודים עסקו בפעילות כספית בתחום המושב ובערים הגדולות. הם היו מקורבים לשלטונות והשתדלו לטובת אחיהם. יוזל גינצבורג, שמאוחר יותר קבל תואר ברון, פתח בסנט פטרבורג את הבנק המסחרי הראשון. הוא הקים בנקים גם בערים נוספות וכן שורת מפעלים לניצול זהב מסיביר. מצד שני גדל הפער בין השכבה העליונה להמוני היהודים. בכפרים ובעיירות סבלו היהודים מעוני, והמסים הכבדים העיקו עליהם. עם שיחרר האיכרים, פחתה פרנסת היהודים המתווכים והם התרוששו. עם המוני האיכרים היהודים ,שהיגרו העירה, היו גם אלפי יהודים מן העיירות. הם ניסו להיקלט בבתי החרושת והתחרו בפועלים הרוסים על אותם מקומות עבודה. החל תהליך הפרולטריזציה של היהודים, תהליך שהיה כרוך בקשיי הסתגלות רבים.

 

4. המשכילים היהודים

תנועת ההשכלה היהודית ברוסיה התפשטה בקצב איטי לעומת חברתה שבמרכז אירופה ובמערבה. במחצית הראשונה של המאה ה - 19, היו אזורים נרחבים מאוכלסים ביהודים, אשר השפעת הרוחות החדשות לא הייתה מורגשת בעם כלל. רק במחצית השניה של המאה, התגברה התנועה והגיעה לידי השפעה של ממש.

כמו אחיהם במרכז אירופה ובמערב, המשכילים היהודים ברוסיה חתרו להשתלבות היהודים באוכלוסייה המקומית, כשהם רואים בחינוך את התחום החשוב ביותר כמפתח להשתלבות. יחד עם זאת, לתנועת ההשכלה היהודית ברוסיה היה צביון ייחודי, שנבע מאופייה של היהדות הרוסית. בניגוד ל"אוניברסליזם" של תנועת ההשכלה היהודית במרכז אירופה ובמערבה, לתנועת ההשכלה היהודית ברוסיה היה צביון "לאומי". הדבר בא לידי ביטוי בתחיית הלשון העברית ובפריחה התרבותית היהודית הנוצרת ברוסיה החל משנות השישים, בעיקר בעיתונות ובספרות העברית והיידית. ביצירה הספרותית ראו המשכילים את המשך הרציפות התרבותית של העם היהודי. היו גם משכילים מתבוללים לחלוטין, שהצטרפו בשנות ה - 70 לתנועות המהפכניות הרוסיות. היהודים מרק נתנסון ופאול אקסלרוד היו ממיסדי התנועה הנרודניקית 

5. בחזרה לריאקציה

המדיניות הליברלית של אלכסנדר השני הביאה לתמורות בחברה היהודית. בוטלו תקנות והגבלות, יהודים התיישבו בערים הגדולות, עיסוקי היהודים עוברים שינוי מהפכני - היהודים נכנסים למעגל הייצור, נוצרה שכבה דקה של עשירים יהודים, הנוטלים חלק חשוב בתיעושה המהיר של רוסיה., חלה עליה מתמדת במספר היהודים בעלי ההשכלה הבוהה, היצירה היהודית החלה פורחת, האם תקוות המשכילים תתגשמנה? האם האמנסיפציה בפתח? החל מ- 1865 נסתמנה נסיגה מהמדיניות הליברלית וחזרה לריאקציה. תוצאות החזרה לריאקציה השתקפו עד מהרה בהתגברות היחס האנטישמי של השלטון ליהודים ובהחרפת שנאת ההמונים אליהם. בתחילת שנות ה - 70 פורץ פוגרום באודסה.. עשר שנים לאחר מכן מתחולל גל פרעות חסר תקדים בדרום רוסיה. על האנטישמיות ברוסיה והשפעת הפוגרומים של שנות ה - 80 על גורל היהודים , נלמד בשיעור הבא.

 

-----------------------------------------------------------------------------

שיעור מס'- 6: הישוב היהודי ברוסיה עד 1881

הצעות דידקטיות

חמר עזר למורה: ספר הלימוד "תולדות ישראל מתקופת התלמוד עד לתקופת האמנסיפציה, פרק 36 , עמ' 263 - 278.

1. פעילות סיכום ביניים

הפעילות תיערך בתום הפרק הראשון של השיעור - גורלה הקשה של יהדות רוסיה. המורה יבקש מהתלמידים לערוך השוואה בין מצבם החוקי - משפטי, כלכלי וחברתי - תרבותי של יהודי רוסיה לבין מצבם של יהודי מערב אירופה ומרכזה במחצית המאה ה - 91(נספח מס' 1).

 

1. מצב חוקי - משפטי

יהודי מערב אירופה ומרכזה - מרביתם זכו בשוויון זכויות או שהיו בעיצומם של תהליכי מימוש האמנסיפציה. יהודי רוסיה - לא רק שעדיין לא זכו באמנסיפציה, אלא שמצבם, במחצית הראשונה של המאה ה - 19, הורע, במיוחד בתקופת שלטונו של ניקולאי הראשון.

 

2. מצב כלכלי

יהודי מערב אירופה ומרכזה - מרבית יהודי מערב אירופה ומרכזה נטשו את הכפרים והתרכזו בערים הגדולות. את מקצועות הכלכלה היהודיים המסורתיים (רוכלות, הלוואה בריבית) המירו במקצועות חופשיים, חרושת ובנקאות. יהודי רוסיה - חלקם הכריע חי עדיין בכפרים ובעיירות, כשהם עוסקים במקצועות התיווך היהודיים המסורתיים.

 

3. מצב חברתי - תרבותי

יהודי מערב אירופה ומרכזה - הסירו את הלבוש היהודי המסורתי, אימצו את שפת המקום, ילדיהם למדו בבתי הספר כללים ובאוניברסיטאות והם תפסו עמדות בכירות בכל תחומי החיים. יהודיי רוסיה - רובו המכריע של היישוב היהודי ברוסיה ממשיך לנהל אורח חיים יהודי מסורתי במסגרת הקהילתית - הלבוש היהודי המסורתי, שפת מרביתם - יידיש, מרבית הילדים היהודים לומדים במוסדות החינוך היהודים המסורתיים.

 

2. "שרשים" - סדנת הסופר

פעילות יצירתית לסיכום השיעור

 

מהלך הפעילות

1. הכתה תתחלק לקבוצות (לא יותר מארבעה משתתפים בכל קבוצה).

2. על כל קבוצה להכין סיפור קצר על קורותיה של משפחה יהודית ברוסיה משלהי המאה ה - 18, ועד מותו של הצאר אלכסנדר השני.

3. עלילת הסיפור וקורות גיבוריו ישקפו את התהליכים ההיסטוריים והאירועים שעברו על 3 - 4 דורות של משפחה יהודית ברוסיה, החל מחלוקות פולין ותקופת יקתרינה, דרך תקופת אלכסנדר הראשון, מדיניות הדיכוי של ניקולאי הראשון והתמורות בתקופת אלכסנדר השני.

4. בכתיבת הסיפור יבוא לידי ביטוי הדמיון היצירתי של "הסופרים". הסיפור יכול להיכתב בגוף ראשון כזיכרונות או יומן, כסיפור תיעודי או בכל צורה ספרותית אחרת..