בנימין אדמונד דה רוטשילד (1845 – 1934) נדבן וציוני, תומך עיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה.

הברון רוטשילד
מומחה לאמנות, בן למשפחת בנקאים יהודיים ששורשיה בגרמניה. נולד בצרפת ונודע לימים בתמיכתו ברעיון ישוב הארץ. עזרתו הכספית למימוש רעיונות אלה זיכוהו בכינויים "הנדיב הידוע" ו"בונה ארץ ישראל המודרנית". התעניינותו בפתרון בעיית היהודים החלה באמצע שנות ה-70 של המאה ה-19, בהשפעת מחזה של אלכסנדר דומא שעסק בשיבת היהודים למולדתם. אולם פעילותו למען ההתיישבות בארץ ישראל החלה למעשה רק לאחר פנייתו של הרב שמואל מוהליבר, הרב הראשי לצרפת צדוק הכהן, קרל נטר מייסד מקווה ישראל ואחרים, שפעלו באותן שנים להקמת המושבות הראשונות בארץ.
תמיכתו הכספית במושבות בין השנים 1900-1882, סייעה רבות להתבססותן של זכרון יעקב, ראשון לציון וגדרה, ולהקמתן של עקרון, ראש פינה ומושבות נוספות. תחילה פעל בעילום שם, אך מאוחר יותר התפרסמה פעילותו ברבים. בשנת 1900 העביר את הטיפול במושבותיו לחברת יק"א של הברון הירש, אך לאחר הפסקת פעילותה של חברה זאת, ייסד בשנת 1924 את פיק"א והפקיד את ניהולה בידי בנו ג'יימס. כל אותן שנים המשיך להיות גורם פעיל בניהול מפעל ההתיישבות בארץ, באמצעות שליחים ופקידים מטעמו. על רקע זה נוצרו לעתים מתחים ועימותים עם האיכרים במושבות. במהלך אותן שנים הקים ותמך גם במפעלים ופרויקטים שונים בהם יקבים בראשון לציון וזכרון יעקב, טחנות קמח בחיפה, בית ספר חקלאי תחנת הכוח בנהריים ועוד. ביקורו הראשון של הברון רוטשילד בארץ היה בשנת 1887 ומאז ביקר בה עוד ארבע פעמים. עצמותיו נטמנו על פי צוואתו באחוזת "רמת הנדיב" בזכרון יעקב.

 

 

שיתוף:           PRINT   
07 יוני 2005 / 29 Iyar 5765 0