מטרות לימודיות:

1. ההתנדבות לצבא הבריטי
2. הקמת כוחות מגן ביישוב למען המאמץ המלחמתי
3. אספקת שירותים לצבא הבריטי
4. הקמת "החטיבה היהודית הלוחמת" - הבריגדה

 

מבוא - הצגת הנושא

בקיץ 1939 התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ היו נתונים בעיצומו של המאבק
כנגד מדיניות "הספר הלבן" של מקדונלד שפורסם, כזכור, במאי 1939. הפגנות המונים
נערכו, העליה הבלתי חוקית - ההעפלה - הוגברה, "הארגון הצבאי הלאומי" - אצ"ל
פתח בשורה של מבצעי חבלה ברכוש ממשלתי ובפעולות תגמול נגד הערבים. נראה היה
שיחסי הישוב היהודי בארץ ישראל והמנדט הבריטי עומדים על סף פיצוץ. ואז, ב
- 1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה והכל השתנה.
מלחמת העולם השנייה הציבה בפני התנועה הציונית והישוב בארץ דילמה קשה: ברור
היה שיש לתמוך בבריטניה במאבק נגד הצורר הנאצי, מצד שני עמד "הספר הלבן" בעינו,
על גזרותיו הקשות ובריטניה לא הראתה נכונות לבטלו. דוד בן גוריון, יו"ר הסוכנות
ולימים ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, ניסח בצורה הקולעת ביותר את המדיניות
הרצוייה: "עלינו לעזור לאנגלים במלחמתם כאילו לא היה "הספר הלבן" ועלינו לעמוד
נגד "הספר הלבן" כאילו לא היתה מלחמה". בן גוריון הפריד אפוא בין המאבק נגד
מדיניות "הספר הלבן" ובין הסיוע לבריטים והשתלבות הישוב במלחמה נגד הנאצים.
למעשה, עד מהרה, הגישה שהתגבשה בקרב הנהגת היישוב הייתה שיש לעזור לבריטים
במאמץ המלחמתי למרות פרסומו של "הספר הלבן" ולמרות הקשחת העמדה הבריטית כלפי
העלייה הבלתי חוקית. עמדתה של הנהגת הישוב נבעה מכך שהיטלר היה האויב המשותף
של הבריטים ושל היישוב כולו. הנהגת התנועה הציונית קיוותה כי עזרת היישוב
למאמץ המלחמתי תביא לביטול "הספר הלבן". הכל קיוו כי בסופה של המלחמה יחתמו
הסדרי שלום, שיביאו לשינוי במצבה של הציונות, כפי שקרה בסוף מלחמת העולם הראשונה
("הצהרת בלפור").
בשיעור זה נעמוד על הביטויים העיקריים של שיתוף הפעולה בין היישוב לבריטים
במלחמה.

 

1. ההתנדבות לצבא הבריטי

יומיים לאחר שגייסות גרמניה הנאצית חצו את גבול פולין, ביום שבו הכריזה בריטניה
מלחמה על גרמניה, שב לארץ יושב ראש הסוכנות היהודית, דוד בן גוריון, מהקונגרס
הציוני, שדיוניו קוצרו בגלל המלחמה. בו ביום קיים בירושלים התייעצות ראשונה,
שבה העלה מחשבות ל"גיוס צבא יהודי". את ההשתתפות במלחמה ראה לא רק כמטרה
לעצמה, אלא כמכשיר פוליטי, שבבוא העת, יחזק את התביעה להקמת מדינה יהודית.
הסוכנות, דרשה כבר מראשית הגיוס להקים יחידות עבריות בעלות צביון עברי ושפה
עברית, אשר בבוא היום יהוו בסיסי לצבא עברי. אולם הבריטים גילו התנגדות עיקשת
להקמת יחידות שיינתן להן ביטוי למעמד המדיני הייחודי של היישוב ולתביעות מדיניות
בעתיד. הקו המכריע היה זה שניתו לו ביטוי ב"ספר הלבן" - הבטחת המשך קיומו
של רוב ערבי בארץ ישראל. קו פרו ערבי זה קבל משנה תוקף ב - 27 בפברואר 1940
כשבריטניה פרסמה את "חוק הקרקעות" במסגרתו הותר ליהודים לקנות אדמות רק ב
- 5% משטח המדינה. היה ברור שחוק הקרקעות בא להחניק את ההתיישבות היהודית.

 

בעוד המאבק המדיני והציבורי למען הקמת יחידות עבריות עצמאיות במסגרת הצבא הבריטי
נמשך, שירתו חיילים עבריים בצבא הבריטי בכל היחידות ולקחו חלק פעיל במלחמה.
בחיל החפרים שירתו המתגייסים מא"י בצרפת, בלוב וביוון ועסקו בהקמת ביצורים
ובסלילת כבישים. בחיל האספקה שירתו חיילים עבריים כנהגים במדבר המערבי ונטלו
חלק במערכה הקשה באל עלמיין שבמצרים, באיטליה ובסוריה. חיילים עבריים שירתו
בחיל ההנדסה בלבנון, במדבר סיני, בטוניס, בלוב, בעיראק ובאירן. בחיל הציוד
והחימוש שירתו יהודים מארץ ישראל במדבר המערבי, בקפריסין ובאיטליה. בחיל
הרפואה שירתו רופאים מארץ ישראל בחבש. החיילים מארץ ישראל שרתו גם בחיל התותחנים,
בחיל האויר המלכותי ובשירותי הצי. הנשים התגייסו לחיל העזר לנשים. המתגייסים
מארץ ישראל שרתו בכל החילות, בארבע כנפות הארץ. עד 1942 הגיע מספרם ל - 20
אלף. סך הכל שרתו בצבא הבריטי כ - 30 אלף גברים ונשים מקרב היישוב היהודי
בארץ ישראל, שמנה כחצי מיליון נפש. חשוב לציין כי, בניגוד לבריטניה עצמה,
לא הונהג בארץ גיוס חובה, וכל אותם גברים ונשים שהצטרפו לצבא הבריטי עשו זאת
על בסיס התנדבות.

 

גיוס המתנדבים לצבא הבריטי היווה תרומה חשובה מצדו של היישוב למאמץ המלחמתי
נגד הנאצים. מבחינה צבאית אולי לא תרם היישוב תרומה מכרעת לתבוסה הנאצית,
אך מבחינת המורל והגאווה העצמית הייתה לכך חשיבות מיוחדת בהמשך מאבקו של היישוב.
מגויסי היישוב הביאו עמם ידע עצום שנרכש במלחמה ובכך תרמו לחיזוק עצמתו של
היישוב. השרות בצבא הבריטי השפיע על עיצוב פיקוד "ההגנה". כ 30%_ מן המפקדים
בצבא ההגנה לישראל בשנות מלחמת העצמאות היו מגויסי היישוב במלחמת העולם השנייה.

 

2. גיוס כוחות מגן מקרב היישוב למאמץ המלחמה המשותף

א. שיתוף פעולה מבצעי
תחום חשוב של סיוע למאמץ המלחמתי היה שיתוף הפעולה המבצעי שבין כוחות המגן
של הישוב והצבא הבריטי.
עוד בראשית המלחמה, בעקבות הסכם בין הבריטים לבין הסוכנות היהודית, הוחלט כי
מתנדבים יהודים מתושבי הארץ יצאו לפעולות מיוחדות של ריגול, קשר וחבלה בשטח
האויב. אלה היו בחורי "פלוגות המחץ" - הפלמ"ח. הפלמ"ח - העוצבה המגויסת
של "ההגנה" - הוקם במאי 1941 במסגרת הכנות היישוב לקראת פלישה גרמנית אפשרית.
לפלמ"ח קדם כוח מגויס , שהקימה "ההגנה" - "פלוגות השדה", אך הוא פורק בשנת
1939 כשהמרד הערבי דעך. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, החליטה המפקדה הארצית
של "ההגנה" להקים פלוגות מחץ שיהיו בבחינת עתודה הנכונה לפעולה. תחילה הוקמו
6 פלוגות וחבריהן נקראו לאימונים תקופתיים והתחייבו להתייצב לכל משימה, בכל מקום שיידרשו.

 

אחת הפעולות הראשונות של הפלמ"ח הייתה הפלגתם, בחודש מאי 1491, של 23 בחורים
ללבנון במטרה לחבל בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. עקבותיהם אבדו בים ולא נודעו
עד היום. שתי פלוגות הפלמ"ח הראשונות גויסו לסייע לצבא הבריטי ערב פלישתו
לסוריה וללבנון. (בעקבות מפלתה של טורקיה במלחמת העולם הראשונה, היו סוריה
ולבנון לשטח מנדט צרפתי בדומה למנדט הבריטי בא"י. עם תבוסת צרפת במלחמת העולם
השנייה, ב - 1940, נשארו מושלי סוריה ולבנון נאמנים לשלטון וישי בצרפת, ששיתף
פעולה עם הכובשים הגרמנים. איטלקים וגרמנים החלו להקים בהן בסיסים, שאיימו
על השלטון הבריטי באזור. בעקבות כך פלשו, ביוני 1491, כוחות של בריטניה ו"צרפת
החופשית", בסיוע הפלמ"ח לסוריה וללבנון). לאחר אימון קצר, יצאו שתי הפלוגות
לחבל בעורפו של האויב על ידי השתלטות על גשרים אסטרטגיים, ניתוק חוטי טלפון
והשתלטות על עמדות מפתח. חברי הפלמ"ח חדרו ללב סוריה והטמינו פצצות ליד מחנות
ומקומות אחרים. 40 בחורים שימשו כחבלנים וכמורי דרך לכוחות בעלות הברית שפלשו לסוריה.

 

בשנים 1942 - 1943 התגבשו "המחלקות המיוחדות" של הפלמ"ח: "המחלקה הגרמנית",
"המחלקה הבלקנית" ו"המחלקה הערבית". "המחלקה הגרמנית" הוקמה כדי להילחם באויב
הנאצי אם יפלוש לארץ. מטרת "המחלקה הבלקנית" הייתה לפעול בקרב ארצות הבלקן
ולעודד את תנועות הנוער המקומיות להילחם בנאצים. תפקידה של "המחלקה הערבית"
היה לספק ידיעות מודיעיניות ל"הגנה" ולבריטים באזור סוריה ולבנון וגם בקרב ערביי ארץ ישראל.
ב. הצנחנים מארץ ישראל
פרשה מיוחדת במינה היא פעולת הצנחנים היהודים מארץ ישראל, שהוצנחו מעבר לקווי
האויב בארצות הבלקן ומרכז אירופה. בקיץ 1942 , כאשר מנהיגי היישוב החלו לקלוט
את מימדי ההשמדה בקרב יהדות אירופה, הם הציעו לבריטים להכשיר צנחנים וצנחניות
יהודים במחנות צבא בריטיים במטרה להצניחם מעבר לקווי האויב. תפקידם היה לסייע
למחתרת היהודית בארצות אלו, לארגן פעולות חבלה נגד הנאצים ולמסור מידע מודיעיני
לבעלות הברית. קבוצת המתנדבים, שבאה ברובה משורות הפלמ"ח, אומנה על ידי הבריטים.
מתוכם נבחרו 32 בחורים ובחורות. החל מאוקטובר 1943, נשלחו הצנחנים לרומניה,
יוגוסלביה, הונגריה, סלובקיה ואיטליה. 12 מן הצנחנים נתפסו בידי הנאצים ומשתפי
הפעולה עמם. 7 מהם הוצאו להורג. בין הנספים היו שתיים משלוש הצנחניות שהיו
בקבוצה. שאר הצנחנים חזרו ממשימותיהם בשלום.

 

הצנחנים היו מעטים מדי ובאו מאוחר מדי והאמצעים שעמדו לרשותם היו דלים מאד.
ובכל זאת שליחות הצנחנים הייתה חשובה ומשמעותית ביותר. הם מילאו תפקיד חשוב
בעידוד היהודים, בעיקר בקרב תנועות הנוער, שציפו בכיליון עיניים לשליחים מארץ
ישראל. גם לאחר ששקטו הקרבות, נשארו הצנחנים ברומניה, בבולגריה ובהונגריה,
ארגנו את החיים היהודיים והכינו רבים לעלייה לארץ ישראל. הצנחנים שימשו דוגמא
אישית להתנהגות אמיצה ומוסרית ודמויותיהם שימשו סמל לחינוך צעירי הדור. נזכיר
כאן את דמותה של חנה סנש, שסיפורה הפך לסמל של הקרבה ומסירות לעם ולמולדת.
חנה סנש נולדה בשנת 1921 בבודפשט למשפחת משכילים מתבוללת. לנוכח האוירה
האנטישמית ,ששררה בהונגריה, הפכה חנה סנש לציונית נלהבת. בספטמקר 1939 עלתה
ארצה. כבר בגיל צעיר נתגלה בה כשרון ספרותי, ובארץ החלה כותבת שירים מלאי
רגש. בסוף 1942, בחששה לגורל יהדות אירופה, הצטרפה לקבוצת הצנחנים. במרס
1944, צנחה ביוגוסלביה, שם עשתה שבועות אחדים עם הפרטיזנים של טיטו. ב -
7 ביוני, בתקופת השיא של שליחת יהודי הונגריה למחנות ההשמדה, עברה את הגבול
לארץ מולדתה וכמעט מייד נעצרה בידי המשטרה ההונגרית. אף כי עונתה עינויים
קשים, לא גילתה דבר מכל הידוע לה. ב - 7 בנובמבר 1944 הוצאה להורג בבית הסוהר
בבודפשט. ב - 1950 הועלו עצמותיה לישראל ונטמנו בהר הרצל, בירושלים. חנה
סנש הפכה לדמות מופת בתולדות העם היהודי ובתולדות ארץ ישראל במאה ה - 20.

 

3. סיוע במתן שירותים לצבא הבריטי

גם בתחום זה ביקש היישוב היהודי לתרום למאמץ המלחמה הבריטי נגד הגרמנים. שאיפה
זו השתלבה עם הפעילות הבריטית. הבריטים הפכו את הארץ לבסיס צבאי גדול, דבר
שנתן דחיפה לפיתוח התעשייה. מנהיגי היישוב עודדו חברות, בתי חרושת ועסקים
שונים להעמיד את משאביהם לשירות הבריטים. הבריטים מצדם השתדלו להזמין ולייצר
בארץ ככל שניתן, במקום לייבא מבחוץ.
היהודים הקימו מחנות צבא, סללו כבישים, בנו גשרים והקימו מתקנים צבאיים שונים.
תעשיות הטקסטיל ותעשיות המזון סיפקו בגדים ומזון לחיילים. בבתי החרושת בארץ
ישראל ייצרו חלקי חילוף למכוניות, כלי נשק, מכשירים לכיבוי אש, ברגים, מנעולים,
מנופים, שרשרות טנקים ותותחים. תוקנו מכוניות ואניות. יוצרו אלפי מוקשים
אנטי - טנקיים, מכשירים אופטיים, ציוד לבתי חולים, מכשירי ניתוח וכו'. העזרה
הרבה הזו סייעה לא במעט אף ליישוב היהודי עצמו, שנקלע לשפל כלכלי ערב המלחמה.
באמצעות העבודות הללו פותחו מלאכות ותעשיות וסופקה עבודה לאלפי פועלים.
מפעלים יהודיים רכשו מומחיות בשטחים מקצועיים שונים כגון ענפי המתכת, האופטיקה
והטקסטיל. כך נוצר בסיס לכלכלתה של "המדינה שבדרך".

 

4. הקמת "החטיבה היהודית הלוחמת" - הבריגדה

כאמור, בפרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייסו אלפי מתנדבים יהודים לצבא הבריטי,
כשהם משרתים בכל החילות ופזורים בחזיתות המלחמה. אולם משאת נפשם של צעירים
רבים אלה לשרת במסגרת "צבא יהודי" נתקלה בהתנגדות הבריטים. בסתיו 1940 חל
מפנה, כשבריטניה הסכימה להקים שני גדודים קרביים במסגרת בריטית, גדוד יהודי
וגדוד ערבי. בראשית 1941 יצאה כמעט לפועל התכנית להקים חטיבה יהודית במסגרת
הצבא הבריטי, אך בלחץ גורמים פרו ערביים בממשל הבריטי, היא נדחתה. בקיץ 1942
הכריז שר המלחמה הבריטי על הקמת חטיבה ארץ ישראלית מיוחדת, ובה גדודים יהודיים
וערביים. רק בקיץ 1944 הוקמה סוף סוף "החטיבה היהודית הלוחמת" במסגרת הצבא
הבריטי, היא הבריגדה. בראשה הועמד היהודי הקנדי בריגדיר בנג'מין. כחודשיים
לפני סיום המלחמה נכנסה הבריגדה לפעולה כאשר נשלחה לצפון איטליה, ליד הנהר
סניו, אל מול כוח גרמני מעולה. בפעם הראשונה לחמו יהודים בנאצים במסגרת עוצבה
יהודית ותחת דגל עברי (אלפי יהודים לחמו בגרמנים, אך הם עשו זאת תחת דגלי
צבאות זרים). חמש שנים לאחר פרוץ המלחמה נשאו לוחמים תג יחידה ועליו מגן דוד
צהוב על רקע כחול לבן וניתן להם שם מפורש בעברית :"חטיבה יהודית לוחמת".
זה היה מאוחר מדי, מעט מדי, אבל אין להמעיט ברושם שעשתה הבריגדה היהודית בימים
ההם, הן על היישוב בארץ ישראל, הן על כל חייל יהודי בצבאות הברית ומעל לכל
על ניצולי השואה, שראו בחיילים הארצישראלים, הנושאים בגאון על שרוול בגדם
מגן דוד צהוב, מקור לעידוד ולסיוע לרצונם להגיע לארץ ישראל בכל מחיר. חיילי
הבריגדה היו הגוף היהודי היחיד שהיה מאורגן היטב בשעה הנוראה והגורלית ההיא
באירופה. הם יצרו רשתות ארגוניות, שסייעו לאלפי מעפילים לעלות ארצה. שליחי
הבריגדה נפוצו על פני כל אירופה במטרה לעודד את יוזמת העלייה לארץ ישראל (על
תרומתם למפעל ההעפלה נרחיב את הדיון בשיעור הבא).

 

לסיכום - למרות סיסמת "המאבק הכפול", נדחק למעשה, בתקופת המלחמה, המאבק ב"ספר
הלבן" למקום משני. עיקר המאמץ של היישוב בתקופת המלחמה הופנה לסיוע הבריטים
ושאר בנות הברית במאבק נגד האויב הנאצי.
המלחמה תמה. בריטניה לא שינתה את מדיניות "הספר הלבן". היישוב היהודי והתנועה
הציונית פתחו במאבק נגד המדיניות הבריטית. על המאבק המדיני והצבאי בבריטים,
מאבק שהוביל להקמת מדינת ישראל, נלמד בשיעורים הבאים.

 

שיעור מספר 31

שיתוף הפעולה בין הישוב לבריטים במלחמת העולם השנייה

 

הצעות דידקטיות

חומר עזר למורה: ספר הלימוד : פרק 11 עמ' 146 - 151, פרק 12 עמ' 155 - 160

 

1. "המאבק הצמוד" - על משמעות סיסמתו של דוד בן גוריון - משימות +דיון
    הפעילות תתקיים בתחילת השיעור לאחר הצגת הדילמה שעמדה בפני היישוב היהודי עם
    פרוץ המלחמה (ראה נספח מספר 1).

 

מהלך הפעילות:

 

התלמדים יתבקשו לציין:
א. לאיזה "ספר לבן התכוון בן גוריון ומה היה תוכנו?
   (בן גוריון התכוון ל"ספר הלבן" האחרון משנת 1939 - הספר של מקדונלד, אותו כינה
   "ספר העל", שגזר גזרות קשות על זכות העלייה היהודית ועל זכות רכישת הקרקעות בארץ ישראל)
ב. למה התכוון בן גוריון כאשר אמר פעמיים את המלה "כאילו"?
   (כאילו בריטניה לא פרסמה כל "ספר לבן" ואז יוקל על היישוב לעזור לה במאמץ המלחמתי,
   כאילו לא פרצה מלחמה, ואז יוקל על היישוב להסכים על המאבק נגד המדיניות הבריטית
   של "הספר הלבן")

 

2. ההתנדבות לצבא הבריטי - סדנת הפרסומאי
    הפעילות תיערך לאחר הדיון בנושא (שיעור 13, פרק 1).

 

מהלך הפעילות:

התלמידים יכינו כרזת תעמולה של הנהגת היישוב הקוראת לאנשי היישוב להתגייס לצבא
הבריטי (ראה נספח מספר 2).
החומרים הדרושים: ניירות צבעוניים/בריסטולים, צבעים/טושים
"החטיבה היהודית הלוחמת "- משמעות סמל הבריגדה
הפעילות תיערך במהלך לימוד נושא הבריגדה (שיעור מספר 13, פרק 4)

 

מהלך הפעילות:

התלמידים יתבוננו בסמל הבריגדה וינתחו את משמעותו (ראה נספח מספר 3)
(אופיו הלאומי הייחודי של "הצבא היהודי" בא לידי ביטוי על רקע צבעי הדגל הלאומי,
כחול לבן. מגן הדוד הצהוב מסמל את הטלאי הצהוב, שאותו ענדו היהודים בפקודת הנאצים)
מאמצי היישוב בארץ ישראל להשתלב במאבק נגד הנאצים - פעילות סיכום
הפעילות תיערך בתום השיעור.

 

מהלך הפעילות:

בעזרות התצלומים שלפניהם, התלמידים יתבקשו להכין תכנית לתערוכה בנושא השתלבותו
של היישוב היהודי בארץ ישראל במאבק נגד האויב הנאצי (ראה נספח מספר 4).
להלן רשימת התצלומים:
1. מצעד המתגייסים ברחובות תל - אביב, 1940.
2. חיילי חיל התובלה מניחים קו טלפון במדבר המערבי, 2491.
3. נשים מארץ ישראל בשרות הצבא הבריטי, 1942
4. בבית הספר העברי בבנגאזי שבלוב, שהוקם על ידי החיילים מארץ ישראל,3491.
5. תלמידות ומורות מבית הספר היהודי בפירנצה יוצאות לטייל בחברת חייל מארץ ישראל, 5491.

6. חיילים ארצישראלים עם פליטים יהודים, יוגוסלביה, 5491.

7. חייל הבריגדה ליד הקרמטוריום בברגן בלזן,5491.
8. סמינר שארגנו חייל הבריגדה בטפליצה, צ'כוסלובקיה, חנוכה,5491.
9. סמל הפלמ"ח, הפלמ"ח באימונים.
10. הצנחנים שנפלו.

 

נספח מספר 1

לסייע לבריטים או להאבק בהם?

בפרוץ המלחמה הכריז דוד בן גוריון: "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה (בהיטלר)

כאילו לא היה "ספר לבן", ועלינו לעמוד נגד "הספר הלבן" כאילו לא היתה מלחמה".

1. לאיזה "ספר לבן התכוון בן גוריון, ומה היה תוכנו של הספר?

2. לכאורה קיימת סתירה בסיסמתו של בן גוריון, שהרי "הספר הלבן" קיים ובריטניה

    פועלת על פיו, וכמו כן המלחמה קיימת. למה, לדעתכם, התכוון בן גוריון כאשר

    אמר פעמיים את המילה "כאילו?"

נספח מספר 2

כרוז תעמולה לצבא הבריטי

אתם, צוות משרד פירסום, התבקשתם על ידי הסוכנות להכין כרזת תעמולה שבקרא לבני

היישוב להתגייס לצבא הבריטי ובכך לסייע במאמץ המלחמתי.

זכרו! על הכרזה להביע את מטרות הגיוס.

 

נספח מספר 3

לפניכם סמלה של "החטיבה היהודית הלוחמת" - הבריגדה. הרקע כחול לבן ובמרכז

- מגן דוד מוזהב. מהי, לדעתכם, משמעות צבעיו ובמה חשיבותו?

 

נספח מספר 4

היישוב מסייע לבריטים במאבק נגד הנאצים - הכנת תכנית לתערוכה.

בעזרת התצלומים שלפניכם הכינו תכנית לתערוכה בנושא השתלבותו של היישוב היהודי

בארץ ישראל במאבק נגד האוייב הנאצי. תנו שם לתערוכה. ציינו מהם חלקי התערוכה

ומה תהא כותרתו של כל חלק.(את התכנית ניתן להכין באמצעות תרשים).