משפל לראשית השינוי

שנות השמונים התאפיינו, מבחינתן של מדינת ישראל והתנועה הציונית ברחבי העולם,
בשורה של אירועים, חלקם מסעירים. במרכז הפעילות הישראלית עמד המאבק נגד הטרור
הפלסטיני, שהתמקד ברובו בלבנון, דבר שהביא לפריצתה של מלחמת לבנון ב-1982,
מלחמה שנמשכה שלוש שנים. לקראת סוף העשור, משלהי 1987 ואילך, נוסף למאבק זה
עוד ממד, עם פריצת ההתקוממות הפלסטינית בשטחים (האינתיפאדה).
זרועו הארוכה של צה"ל השכילה להכות במחבלים גם הרחק מגבולות ישראל. אף עיראק,
שהקימה כור גרעיני במגמה לייצר נשק השמדה המוני נגד ישראל, הוכתה קשות, כשמטוסי
חיל האוויר הישראלי הרסו את הכור, לא הרחק מבגדד, ביוני 1981. בחזית הפנים
הסעירו את ישראל שני נושאים עיקריים: המאבק הממושך בין השמאל והימין, ונושאי
כלכלה. בין 1977 ל-1984 הייתה לישראל ממשלת ימין-דתיים. לאחר מכן, ועד סוף
העשור, קמו שתי ממשלות אחדות לאומית, בראשות שני הכוחות הפוליטיים המרכזיים
- הליכוד ומפלגת העבודה. בתקופה זו יצא צה"ל מלבנון והתייצבה הכלכלה. זו הידרדרה
במחצית הראשונה של העשור, והאינפלציה בישראל הרקיעה עד קרוב ל-400%. בשנים
1985-1983 דומה היה שהמשק הישראלי עומד לקרוס, ורק מאמץ כביר מ-1985 ואילך,
תוך צעדים נועזים ומכאיבים, הביא לייצוב, להורדת האינפלציה ולחידוש הצמיחה.
לעומת זאת, בשתי ממשלות האחדות הלאומית לא ניתן היה להגיע לקו מדיני מוסכם,
עקב חילוקי-דעות מרחיקי-לכת בין שתי השותפות העיקריות, דבר שהביא לפיצוץ השותפות
הזו ב-1990.
העלייה לארץ - נושא ישראלי וציוני ראשון במעלה - הייתה בשפל עמוק רוב שנות
השמונים, ורק לעתים הייתה לה עדנה. מברית המועצות, המקור העיקרי של העלייה,
יצאו מעטים ביחס בשל קשיים ומכשולים שהערימו השלטונות, וגם מביניהם הגיע לישראל
רק חלק קטן. הנשירה הגיעה לממדים עצומים, ולא אחת עזבו בדרך, שבעים, שמונים
ואפילו תשעים אחוז מהיוצאים. במשך שנים נראה היה שאין מה לעשות נגד תופעת
הנשירה, שהיא מין "מכת טבע" החוזרת על עצמה. מארצות המערב הגיעו מדי שנה,
באופן יציב למדי, אלפים ספורים בלבד.

גל עלייה גדול יחסית הגיע במחצית הראשונה של שנות השמונים מאתיופיה.
תחילה טופל הנושא בסודיות מרובה, וכאלפיים יהודים שהצליחו להגיע לסודאן, הוצאו
ממדינה זו - בידיעת ממשלתה - בספינות חיל הים לישראל. לאחר כשלוש שנים הוצא
אל הפועל "מבצע משה", שבמהלכו חולצו, שוב מסודאן, 000,7 מיהודי אתיופיה. הפעם
הם הוטסו מסודאן לאירופה, ומשם המשיכו לישראל. הדבר הוכיח פעם נוספת כי ישראל,
ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית ושלוחות שונות של העם היהודי,
מוכנים תמיד להיחלץ לעזרתם של יהודים סובלים כדי להביאם לחוף מבטחים.
ישראל, העולם היהודי והציוני וגורמים חשובים כמו ממשלת ארצות הברית המשיכו
לפעול וללחוץ בעניין מצבם של יהודי ברית המועצות. הנושא היה על הפרק במשך
כל העשור, אם לגבי יציאת יהודים ועלייתם לישראל, אם בתחום זכויות האדם, כמו
גם בשטחים אחרים. מאמצע העשור, ובעיקר לקראת סופו, החל שינוי איטי שצבר עוצמה,
שהיה לו קשר הדוק לתהליכים פנימיים וחיצוניים שעברה ברית המועצות בהנהגתו
של הנשיא מיכאיל גורבצ'וב. הפתיחות והחופש היחסי שהנהיג המנהיג הסובייטי נתנו
את אותותיהם גם בנושאים יהודיים.
התנועה הציונית המשיכה לפעול בנושאי עלייה, התיישבות, חינוך ותרבות יהודיים.
מורים ומדריכים הוכשרו בארץ כדי למלא תפקידים חינוכיים בתפוצות ויהודים בארצות
הרווחה תרמו למען מפעלים בישראל כמו עליית הנוער, קליטת עלייה, הכשרת קרקעות
ושיקום שכונות.
ב-1988 ציינה ישראל את חג הארבעים להקמתה. ארבעים שנה הן זמן ממושך, אך לכל
היה ברור שלמדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי, ולהסתדרות הציונית העולמית,
עוד משימות רבות בתחומי העלייה, הקליטה, ההתיישבות והפיתוח. עם תחילת השנה
ה-41 ישבו בישראל קרוב ל4.-5 מיליון נפש, מהם 65.3 מיליון )82%) יהודים. העלייה
זרמה לאטה ורק אופטימיסטים מושבעים האמינו כי שערי ברית המועצות ייפתחו לרווחה
בעתיד הקרוב.

1980
7 בינואר מליאת ההנהלה הציונית מתכנסת בערד, כדי להתוות את היעדים הציוניים
לשנות השמונים. יו"ר ההנהלה, אריה דולצין, קובל כי יהודי העולם קיבלו את התורה
היהודית, אך לא את ההגשמה הציונית.

26 בינואר ישראל ומצרים קושרות ביניהן יחסים דיפלומטיים מלאים.

24 בפברואר מטבע חדש בישראל: השקל מחליף את הלירה שהיתה בתוקפה מאז ימיה הראשונים
של המדינה.

 27 בפברואר המוסד לתיאום, המשותף לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית, מאשר את
הקמתה של רשות לאומית לעלייה ולקליטה, ובכך שם קץ לסכסוך ממושך בין משרד הקליטה
והסוכנות היהודית.

 28 במרס חוק חדש שנתקבל בארצות הברית יקל על כניסת פליטים. חשש בישראל שינוצל
לרעה על-ידי יהודים היוצאים מברית המועצות, שיעדיפו את אמריקה על ישראל.

30 ביולי הכנסת מחוקקת את "חוק ירושלים". ירושלים מוכרזת כבירתה המאוחדת והנצחית
של ישראל. מחאות בארצות רבות בעולם. מדינות שהחזיקו שגרירויות בירושלים מחליטות
להעבירן לתל-אביב.

 6 באוקטובר ההנהלה הציונית מחליטה על הקמת מינהל מרכזי לשליחות. השליחים בחוץ-לארץ,
בעתיד, יתפקדו לא כשליחי המחלקות השונות אלא כשליחי ההסתדרות הציונית או הסוכנות
היהודית.

העלייה שוב בירידה. ב-1980 מגיעים ארצה 20 אלף עולים, ירידה של 54% בהשוואה
לשנה החולפת. הנשירה ממשיכה לכרסם בעלייה. בשנה זו יוצאים מברית המועצות 500,21
יהודים, אך רק שליש מהם מגיעים ארצה.
בישראל - מצב כלכלי קשה. האינפלציה הדוהרת עוברת לראשונה את קו ה-100
 - ומסתכמת ב-%ו3ו.
   
    1981

18 בפברואר מגיע לישראל אסיר-ציון מברית המועצות יוסף מנדלביץ, אחד ה"מסורבים"
הנודעים.

7 ביוני מטוסי חיל האוויר תוקפים ומשמידים את הכור הגרעיני "אוסירק" בעיראק.

 13 ביולי ההסתדרות הציונית העולמית מודיעה על הפעלת תכנית "עמיתי ירושלים"
לחינוך יהודי בתפוצות. התכנית נועדת לגייס צעירות וצעירים יהודים בתפוצות,
והכשרתם בישראל לאיוש עמדות הנהגה במערכות החינוך היהודי בחוץ-לארץ.

 1 בנובמבר האוניברסיטה העברית פותחת את שנת הלימודים החדשה בקמפוס הר הצופים,
לאחר הפסקה של 33 שנה.

 דצמבר הקרן הקיימת לישראל חוגגת שמונים שנה להיווסדה. בשנה זו היא עוסקת בייעור
(נטעה 20 אלף דונם יערות), מכשירה קרקעות לחקלאות )40 אלף דונם) ופורצת דרכים
ליישובים חדשים )100 ק"מ).
לאחר מגעים ודיונים ממושכים, מסכים ארגון הסיוע היהודי-אמריקני "הייאס" להגביל
את סיועו לנושרים מברית המועצות. הדבר מעורר תקווה לצמצום הנשירה.

 14 בדצמבר "חוק הגולן", המחיל את ריבונות ישראל על שטח רמת הגולן נחקק בכנסת.
 מחאות בעולם.

ב-1981 נמשכות בישראל פעולות הכשרה של מחנכים ומדריכים לקהילות בחו"ל. בין
השאר סיימו לימודיהם למעלה מ-150 מורים את בית המדרש למורים שבמסגרת המחלקה
לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, ו-109 מדריכים במכון למדריכי-חו"ל של מחלקת
הנוער והחלוץ.

בישראל נעשות הכנות לביצוע תכנית שאפתנית - כריית תעלת הימים בין הים התיכון
לים המלח. בין מטרותיה: העלאת מפלס ים המלח וייצור חשמל.
העלייה - בשפל, פחות מ-12 אלף במהלך השנה. ממעט היוצאים מברית המועצות, חלק
גדול נושרים בדרך. בין העולים, כ-000 ,2 מיהודי אתיופיה, שמרביתם הועברו בספינות
חיל הים מנמל בסודאן ואחרים הגיעו בדרך האוויר מקניה.
עוד ב-1981 - פיגועים רבים במטרות ישראליות ויהודיות ברחבי העולם, ביניהן בתי-כנסת
ומשרדי אל-על.

    
    1982

8 בפברואר הכנסת מציינת בישיבה חגיגית מאה שנה לעלייה הראשונה.

 25 באפריל מסתיימת החזרת חצי האי סיני למצרים. העיר ימית נהרסת לאחר עימות
קשה של חיילי צה"ל עם תושביה.

21 במאי בפאריז מוסר הלוט מעל שלט-זיכרון שהוצב בפתח הבית שבו כתב בנימין זאב
הרצל את מדינת היהודים.

 6 ביוני צה"ל יוצא למבצע "שלום הגליל" (מלחמת לבנון).

דצמבר "עליית הנוער" מציינת בשורת אירועים מלאות חמישים שנה לתחילתו של המפעל.

 17-7 בדצמבר בירושלים נערך הקונגרס הציוני הל'. נמסר בו כי ברחבי העולם פועלות
פדרציות ציוניות ב-33 מדינות ומספר המתפקדים להסתדרות הציונית העולמית עולה
על 4.1 מיליון. מאז הקונגרס הקודם הוקמו ברחבי הגליל 43 מצפים וכן יישובים
ברמת הגולן, נחל עירון, הגלבוע ואזור לכיש.
ב-1982 מגיעים ארצה 500 ,15עולים.

    
    1983

15 במרס בירושלים נפתחת ועידה בין-לאומית הדנה במצבם של יהודי ברית המועצות.

ספטמבר בעקבות הודעת ראש הממשלה מנחם בגין על כוונתו להתפטר מתפקידו (ב28.-8),
נפתח משא-ומתן להקמת ממשלה חדשה בראשות שר החוץ יצחק שמיר. זו זוכה לאמון
הכנסת ב- 10 באוקטובר.

אוקטובר "משבר מניות הבנקים" בישראל ו"בהלה דולרית". הבורסה לניירות-ערך נסגרת
ל-וו יום. במהלך כל השנה מתבצעים פיגועים נגד חיילי צה"ל השוהים בלבנון מאז
יוני 1982.

ב-1983 התאוששות-מה בעלייה ומספר העולים מגיע לכ-20 אלף.
    
    1984

מאי המשטרה וכוחות הביטחון חושפים מחתרת יהודית שפעלה בשטחים.

23 ביולי בחירות לכנסת ה-וו. בעקבותיהן - הקמת ממשלת אחדות לאומית עם רוטציה
בתפקיד ראש הממשלה. שמעון פרס מהעבודה הוא ראש הממשלה לשנתיים הראשונות. יצחק
שמיר מהליכוד הוא שר החוץ ומ"מ ראש הממשלה בשנתיים הראשונות. אחר-כך יתחלפו
בתפקידיהם.

אוקטובר שלטונות ברית המועצות סוגרים כמעט לחלוטין את שערי היציאה והעלייה
נעצרת, על אף רצונם של עשרות אלפים לעזוב.

נובמבר תחילתו של "מבצע משה" - העלאת אלפים מיהודי אתיופיה לישראל - מבצע משותף
לסוכנות היהודית וממשלת ישראל, ובסיוע אמריקני. כ7,-000 עולים מועברים בטיסות
מסודאן לאירופה, ומשם לישראל. לאחר פרסום העניין אוסרת ממשלת סודאן את המשך
העלייה דרכה.

ישראל עוברת שנה קשה: הלחימה בלבנון נמשכת ומאז אמצע 1982 נהרגו בה למעלה מ-600
חיילי צה"ל; האינפלציה שוברת את כל השיאים וב-1984 מסתכמת ב-374%. לאחר הקמת
ממשלת האחדות הלאומית ננקטים צעדים מכאיבים לבלימתה ולייצוב הכלכלה.
1984 היא הטובה ביותר בהיקף העלייה זה שש שנים. מגיעים ארצה כ-23 אלף עולים.
    
    1985

20 בינואר כוחות צה"ל מתחילים לסגת מעמדותיהם בלבנון - בהתאם להחלטות הממשלה.
בחודשים הבאים נמשכים הפיגועים בחיילי צה"ל בלבנון.
צה"ל משלים את הנסיגה מלבנון ומותיר כוח קטן בשטח הצמוד לגבול ישראל ("רצועת
הביטחון").

 יולי סערה בקרב עולי אתיופיה בשל דרישת הרבנות הראשית ל"גיור לחומרה" שלהם.

 4 בספטמבר בא לעולם הש"ח - השקל החדש. שווה אלף שקלים ישנים.
העלייה - בשפל חדש. רק12,000 עולים מגיעים השנה. העלייה מברית המועצות נעצרת
כמעט לגמרי, בשל איסורים ומכשולים שמציבים השלטונות הסובייטיים.

    
    1986

 11 בפברואר אסיר-ציון הנודע ביותר, נתן (אנטולי) שרנסקי, משוחרר מהכלא הסובייטי,
לאחר פעילות בין- לאומית ממושכת לשחרורו, בראשותה של רעייתו, אביטל.
עולה מיד לישראל וזוכה כאן לקבלת פנים ממלכתית.

 27 בפברואר ג'ון דמיאניוק, שהואשם בארצות הברית בהרג יהודים במלחמת העולם
השנייה, מוסגר לישראל ויועמד כאן לדין.

 20 באוקטובר הסכם הרוטציה בראשות הממשלה בישראל מופעל: יצחק שמיר מחליף את
שמעון פרס כראש הממשלה לשנתיים הבאות, עד הבחירות הכלליות.
העלייה בשפל שלא היה כדוגמתו זה ארבעים שנה: רק כ-11,000 נפש. מברית המועצות
הורשו לצאת כאלפיים ולישראל הגיעו רק 209 מהם.

    
    1987

16 בפברואר משפטו של ג'ון דמיאניוק נפתח בירושלים.

 מרס בעקבות הנהגת מדיניות של יתר פתיחות בברית המועצות, ביוזמת הנשיא גורבצ'וב,
מתרבות הידיעות על הגברת קצב העלייה מארץ זו.

אפריל 700 יהודים מורשים לעזוב את ברית המועצות בחודש זה. רק רבע מהם מגיעים
לישראל.

 13 באפריל (ערב פסח תשמ"ז) עשרות מסורבי-עלייה משתתפים בסדר פסח שנערך בשגרירות
ארצות הברית במוסקווה, בהשתתפות מזכיר המדינה האמריקני ג'ורג' שולץ.

10-6 בדצמבר הקונגרס הציוני הל"א מתכנס בירושלים. בדיווח לקונגרס נמסר כי מאז
הקונגרס הקודם בשלהי 1982, הוקמו על-ידי המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית
והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית 90 יישובים חדשים, מהם 38 ביהודה ושומרון,
8 בבקעת הירדן, 7 ברצועת עזה, 24 ברמת הגולן ובגליל, 11 בנגב ובערבה ו-2 במרכז
הארץ. כן נמסר כי בעשר שנות מפעל שיקום השכונות, טופלו 87 שכונות. מספר החברים
בארגונים הציוניים השונים ברחבי העולם - למעלה ממיליון וחצי. מאות שליחים
מישראל פועלים ברחבי העולם, בנושאי חינוך,

10 ביוני הדרכה ועלייה. אשר לעלייה, זו קופאת על שמריה בשנות השמונים, וסובלת,
בין השאר, ממכת הנשירה הקשה של היוצאים מברית המועצות.
הקונגרס הציוני קורא לכל המגביות היהודיות, הציוניות והקשורות בכל צורה לישראל,
לשמור, לתמוך ולחזק את מעמדה הבכיר של קרן היסוד כביטוי למרכזיותה של ישראל
בחיי הקהילות היהודיות בתפוצות.
התפרעויות קשות ברצועת עזה. מסמנות את תחילתה של האינתיפאדה.

9 בדצמבר העלייה ב- - 198714 אלף. בין הבאים, אסירי ציון ששוחררו ומסורבי עלייה
מברית המועצות. ביניהם: יולי אדלשטיין, אידה נודל וולדימיר סלפק.

    
    1988

היחסים בין ישראל לברית המועצות, לרבות בתחום העלייה, משתפרים.

מטוס ראשון של "אל על" מורשה לטוס בתחום האווירי של ברית המועצות.

 19 במרס ישראל חוגגת את יום העצמאות הארבעים. טקסים ואירועים גם בקהילות יהודיות
בעולם.

21 באפריל
דמיאניוק מורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בפשעים נגד העם היהודי ונדון

25 באפריל למוות בתלייה. הוא מערער לבית המשפט העליון.
המדד ב- - 19883%.16, הנמוך ביותר זה שנים.
העלייה ב-1988 עדיין בהילוך נמוך - 16,000. מברית המועצות יוצאים רבים יותר,
אלא שרובם נושרים בדרך ארצה.

    
    1989

מתרבות הידיעות על עלייה גדולה הצפויה מברית המועצות, הנוקטת יותר

ינואר
במדיניות של ליברליות ופתיחות, תחת הנהגתו של הנשיא גורבצ'וב.
חברת "אל על" פותחת שני קווי-טיסה לארצות מזרח אירופה - פולין והונגריה.

 מרס מדי פעם מתפרסמות ידיעות על אפשרות שיורשו טיסות ישירות של עולים מברית
המועצות לארץ.
שנה קשה בתחום המאבק נגד הסירור הפלסטיני: פיגועים רבים בישראל, בשטחים ובדרום
לבנון.

שיפור ניכר בתחום העלייה. ב-1989 מגיעים ארצה 600 ,24 עולים, גידול של 50% בהשוואה
לשנה הקודמת והמספר הגדול ביותר זה עשר שנים. לקראת סוף השנה מתחילה זרימה
של עולים מברית המועצות. בחודש דצמבר לבדו מגיעים ממדינה זו למעלה מ-4,000
עולים, רמז למה שיקרה ב-1990.