עלייה גדולה באה

שנים הרבה אמרו הישראלים, שעלייה המונית, כפי שהיתה בשנות המדינה הראשונות
שוב לא תחזור על עצמה, שכן זה היה אירוע חד-פעמי. באה העלייה הגדולה של תחילת
שנות התשעים והפריכה "אמת" היסטורית זו.
בשנים 1990 ו-1991 לבדן הגיעו ארצה קרוב ל-400 אלף עולים, ובשנים שלאחר מכן
באו 80-70 אלף עולים בשנה - היקפי-עלייה שרק מספר שנים לפני כן נראו דמיוניים
לגמרי. העלייה, שבמשך תקופה ארוכה לפני 1990 דשדשה במקום, זינקה לגבהים עצומים,
ותושבי המדינה עמדו משתאים לנוכח התופעה. ברית המועצות התפרקה, והפכה לחבר
מדינות עצמאיות (חמ"ע) ומאות אלפי יהודים יצאו ממנה והגיעו לישראל - חלקם
מכיוון שרצו לבוא לכאן, ואחרים משום שלא ניתן להם להגיע למדינות אחרות. בפעם
המי-יודע-כמה התברר כי ישראל היא בית פתוח בכל עת ומוכנה לקלוט מאות אלפי
יהודים, בלי הגבלות.
קליטת מאות האלפים, תוך שנים אחדות, היתה מבצע קשה - מבחינת שיכון, תעסוקה
והתערות העולים החדשים בחברה הישראלית. בעיות לא חסרו, כמו ברוב גלי העלייה
הקודמים, ואליהן נוספו בעיות מיוחדות לעלייה הרוסית, כמו מציאת מקומות עבודה
לרבבות אקדמאים והתערות הבאים בחברה דמוקרטית שאינה מוכרת להם. ואולם רוב
העולים מארצות חמ"ע נקלטו בסופו של דבר.
הוכחה שהתהליך לא הסתיים אפשר למצוא בתוצאות הבחירות לכנסת ה-13, במאי 1996.
לראשונה זה עשרות שנים הצליחה מפלגת עולים - "ישראל בעלייה" - לזכות בייצוג
רציני בכנסת )8 צירים). מפלגה זו מבקשת לסייע לבני העלייה החדשה בדרכים פוליטיות,
שלא באמצעות הגופים הפוליטיים הקיימים.
נושא אחר שמשך תשומת-לב מרובה בתחום העלייה היה בואם של כ-15 אלף עולים מאתיופיה
במסגרת "מבצע שלמה" (מאי 1991). המיוחד במבצע - ההיחלצות המהירה של ישראל,
הסוכנות היהודית וגורמים בין-לאומיים, והפעלת "רכבת אווירית" של 36 מטוסים,
לרבות מטוס בואינג 747 שהסיע למעלה מ-1250עולים. אגב, מספר העולים שירדו מהמטוסים
בנמל התעופה בן-גוריון היה גדול בשבעה ממספר העולים אליהם בנמל התעופה של
אדיס-אבבה. הסיבה: שבעה תינוקות נולדו בעת הטיסה...

בשנים 1996-1990 ידעה ישראל התפתחויות גדולות בתחומי החוץ והביטחון. תחילה
היתה מלחמת המפרץ, שבה היא לא לקחה חלק, אך שימשה מטרה לעשרות טילי סקאד עיראקיים;
אחר-כך הושגו שני הסכמים מרחיקי-לכת: עם אש"ף (הסכמי אוסלו א' וב', 94/1993)
ועם ירדן )1994). בעוד שהסכם השלום עם ירדן נתקבל ברצון ובשמחה בישראל, יצר
ההסכם עם אש"ף מתחים גדולים, קיטוב בין שמאל לימין וכחלק ממנו אפשר לראות
את רציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995. לקיטוב זה תרמו, ללא ספק,
מעשי הסירור בישראל של גורמים פלסטינים קיצוניים, השוללים את הסכמי אוסלו.
בבחירות ב-1996 שבהן נבחר לראשונה ראש הממשלה באופן ישיר על ידי העם, נבחר
ראש הליכוד, בנימין נתניהו, לתפקיד ראש הממשלה.
במישור הישראלי-ציוני, בשנים הקרובות, 1997 ו-1998, יצוינו שני יובלות מיוחדים:
תחילה, בקיץ 1997, מלאות מאה שנה לקונגרס הציוני הראשון, ולאחר מכן, כחלוף
שלושת רבעי שנה, באביב 1998 - חג החמישים למדינת ישראל. אלה הם שני יובלות
שיש קשר הדוק ביניהם; ללא הקונגרס הציוני הראשון וכל מה שבא בעקבותיו, לא
היתה קמה המדינה לאחר חמישים שנה.
ב-1999, במערכת בחירות נוספת, גבר אהוד ברק על בנימין נתניהו והקים ממשלה חדשה,
שבמרכזה מפלגת העבודה.

    1990

 בחודשים הראשונים של השנה גובר גל העלייה מברית המועצות.

 12 ביוני מגיע העולה ה-50 אלף לשנת 1990. נושאי עלייה, קליטה ושיכון מעסיקים
את הציבור בישראל נוכח גל העלייה הגדול.

 יולי ככל שגוברת העלייה מתרחבת תופעת הפגנות חסרי הדיור בני האר" המוחים -
בהפגנות ובהקמת מאהלים במרכזי הערים - נגד העדפת העולים על פני ילידי הארץ.
קרן היסוד מציינת שבעים שנה להקמתה. הקרן פועלת בארצות העולם ובישראל בגיוס
תרומות למפעלי עלייה, קליטה, התיישבות ופיתוח.

 2 באוגוסט עיראק פולשת לכוויית וכובשת אותה, מהלך שיביא למלחמת המפרץ בתחילת
.1991

 11 בספטמבר זרם העלייה - בעיצומו. מגיע העולה המאה אלף לשנת 1990.

 אוקטובר ישראל מייבאת אלפי מבנים זמניים (קראוונים), כדי להתגבר על מצוקת
הדיור של העולים החדשים. ב-30 בחודש נחנכת שכונת קרוואנים ראשונה בבת-ים.
ביקורת בציבור על הקמת "מעברות" חדשות.

נובמבר החודש מגיעים ארצה 562,26 עולים, 95% מהם מברית המועצות.
 23 בדצמבר ישראל וברית המועצות קושרות ביניהן קשרים קונסולריים, אות לשיפור
נוסף ביחסים, המשפיע, כמובן, על העלייה.
בשבוע האחרון של דצמבר 1990 מגיעים מדי יום ארצה 500,1 עולים חדשים. בכל החודש
- 36 אלף, שיא כל הזמנים לגבי חודש אחד.

31 בדצמבר מגיע העולה המאתיים אלף לשנת 1990 - איגור גולדפרב, מהנדס בן 25
מברית המועצות. היקף עלייה כה גדול היה רק פעם אחת בתולדות המדינה - ב-1949
(אז הגיעו 239 אלף).

ב-1990 מתחיל מבצע "בית ראשון במולדת", שיוזמת הסוכנות היהודית ואלפי עולים
זוכים לקליטה ראשונית בקיבוצים.
עשרות שליחי-סוכנות מוצבים במרכזים יהודיים גדולים בברית המועצות, ומסייעים
בעליית היהודים לישראל.
   
    1991

17 בינואר-28 בפברואר מלחמת המפרץ. ישראל אינה
משתתפת בה, אך היא נתונה להפצצת טילי-סקאד עיראקיים - 39 במספר. נזקים קשים
ברכוש ונפגעים מעטים ביחס.
העלייה נמשכת על אף מטחי הטילים.

25 במאי מסתיים "מבצע שלמה", שבמהלכו מוטסים ארצה ב"רכבת אווירית", בת 36
מטוסים (של "אל על", חיל האוויר הישראלי ומטוסים חכורים), כ-15 אלף מיהודי
אתיופיה.

 אוקטובר העלייה מברית המועצות נמשכת בהיקף גדול. ב-7 בחודש נערכת טיסה ישירה
ראשונה של מטוס עולים מרוסיה לארץ.

 16 בדצמבר עצרת האו"ם מבטלת את החלטתה האנטי-ציונית מ-1975. קובעת ברוב גדול
(ווו נגד 25): הציונות אינה גזענות.
הקרן הקיימת לישראל חוגגת תשעים שנה להקמתה.
במהלך 1991 מגיעים לישראל כ-170 אלף עולים, מרביתם מברית המועצות, שהתפרקה
והפכה לחבר המדינות העצמאיות.
    
    1992

אפריל שלטונות רוסיה מעניקים הכרה רשמית להסתדרות הציונית ונותנים לה רשות
לפעול בתחומה. רשות זו ניתנת מאוחר יותר לשליחים הציוניים
גם ברפובליקות אחרות של ברית המועצות לשעבר.
בבחירות לכנסת ה-12. הליכוד מאבד את השלטון ומפלגת העבודה היא שתרכיב את הממשלה
הבאה, בראשות יצחק רבין.

 30-26 ביולי הקונגרס הציוני הל"ב נערך בירושלים. עומד בסימן התחדשות העלייה
הגדולה והשינויים בברית המועצות לשעבר. בין השאר נמסר בו, כי העלייה מחבר
המדינות נמשכת בקצב ניכר, וכי 60 שליחי סוכנות פזורים ב-24 ערים וב-14 מרכזי
פעולה ברפובליקות חבר העמים.

עוד נמסר כי מחלקת הנוער והחלוץ פועלת ב-220 קהילות בתפוצות, מה שהביא לגידול
במספר בוגרי תנועות הנוער בין העולים מארצות המערב.
בקונגרס זה הוחלט על הקמת ועדה לבדיקת מבנה ההסתדרות הציונית, וכן על הקמת
ועדה לבדיקה של שיטת הבחירות לקונגרס. הוחלט גם על חיזוק מעורבותה של התנועה
הציונית בחיי קהילות יהודיות ברחבי העולם, בין השאר בחבר העמים ובמזרח אירופה.
הקונגרס הכיר מחדש בפדרציה הציונית בהונגריה, אשר חידשה את פעילותה לאחר שהופסקה
בשנות המשטר הקומוניסטי בארץ זו.

 אוגוסט
 סימנים ראשונים לירידה באבטלה, שגדלה מאוד עם בוא גל העלייה האחרון.
כלכלנים מעריכים שהמשק הישראלי מתאושש, וכי רבים מהעולים מוצאים מקומות עבודה.
1992 היא שנת החמש-מאות לגירוש יהודי ספרד. המחלקה לקהילות ספרדיות בהסתדרות
הציונית העולמית עורכת שורת אירועים לציון האירוע - בישראל ומחוצה לה.

 אוקטובר עשרות עולים מגיעים מבוסניה, שבה נערכים קרבות בין הסרבים לבוסנים.

 14 בדצמבר קרוב ל-32 שנה לאחר טביעת הספינה "אגוז" ליד חופי מרוקו, מובאים
ארצה עצמות הנספים, באישור המלך חסן, והן נטמנות בטקס ממלכתי בהר הרצל.
מספר העולים ב- - 199271 אלף, רובם מברית המועצות לשעבר.

    
    1993

מרס גל של טרור פלסטיני שוטף את המדינה והשטחים, לרבות דקירות וסקילות באבנים.
סגר מוחלט מוטל על השטחים.

 30-25 ביולי בעקבות ירי קטיושות על יישובי הצפון, עורך צה"ל את מבצע "דין
וחשבון" ומפגיז בעוצמה רבה את ריכוזי החיזבאללה מצפון לרצועת הביטחון.

 29 ביולי בית המשפט העליון מזכה את איוואן דמיאניוק מחמת הספק. מורה לגרשו
מן הארץ.

30 באוגוסט הפתעה עצומה בישראל, בעולם הערבי ובשטחים, כשנודע כישראל ואש"ף
קיימו משא-ומתן סודי באוסלו, נורווגיה והגיעו להסכם,שבסיסו פינוי כוחות צה"ל
מ"עזה ויריחו תחילה".

 13 בספטמבר ישראל ואש"ף חותמים על "הסכם מסגרת" בוושינגטון, שמשמעותו הפסקת
הלוחמה ביניהם והעברת אזור יריחו ורוב רצועת עזה, בשלב הראשון, לידי הפלסטינים.

אוקטובר-דצמבר נמשכים פיגועי המחבלים בישראל, בשטחים ובדרום לבנון.
ב-1993 הגיעו ארצה 77 אלף עולים, מרביתם מחבר המדינות העצמאיות.
    
    1994

26 באוקוטבר לאחר מספר חודשי דיונים נחתם הסכם שלום בין ישראל לירדן. נשיא
ארצות הברית, ביל קלינטון, נוכח באירוע הנערך בערבה, מצפון לאילת.

 10 בדצמבר פרסי נובל לשלום לשנת 1994 מוענקים ליצחק רבין, לשמעון פרס וליאסר
ערפאת.
מספר העולים ב- - 199480 אלף.

    
    1995

שנה מתוחה מאוד בישראל. מחד גיסא נמשכים הפיגועים ומאידך גיסא עולה המתח בין
תומכי הממשלה בנושא המשא-ומתן עם הפלסטינים, לשוללי דרכה, העורכים הפגנות,
חוסמים כבישים, ומקצתם אף מאיימים על אישים בכירים.

 20 בספטמבר נחתם הסכם "אוסלו ב". אש"ף מתחייב לבטל את האמנה הפלסטינית.
צה"ל יפנה ערים ושטחים נוספים ביהודה ושומרון.

 4 בנובמבר (י"א בחשוון תשנ"ו) ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, נרצח בצאתו מעצרת
המונים בכיכר מלכי ישראל בתל-אביב. רוצחו הוא יגאל עמיר, סטודנט למשפטים באוניברסיטת
בר-אילן.

ב-1995 מגיעים ארצה 77 אלף עולים.
במהלך השנה משתפר המצב הכלכלי, רמת החיים עולה והאבטלה מצטמצמת.
האינפלציה,  %1.8 - הנמוכה ביותר זה 26 שנה.

    
    1996

אפריל מבצע "ענבי זעם" בדרום לבנון. צה"ל תוקף באש תותחים ומטוסים את החיזבאללה,
לאחר ירי קטיושות על מטרות בגליל.

 29 במאי בבחירות הכלליות מצביעים האזרחים, לראשונה, בנפרד לראשות הממשלה מהפך
ולכנסת. בנימין נתניהו מהליכוד גובר על שמעון פרס מהעבודה ברוב קטן, והוא שמרכיב
את הממשלה החדשה. בין הפתעות הבחירות: הצלחת מפלגת "ישראל בעלייה", שרוב
אישיה עולים חדשים מחבר המדינות העצמאיות, להכניס 8 חברים לכנסת.
הנושא המרכז במערכת החינוך בשנת הלימודים, תשנ"ז, הוא "מאה שנה לציונות". ברחבי
המדינה ובמרכזי ההסתדרות הציונית העולמית בתפוצות נערכים טקסים ואירועים לציון
היובל.

 אוגוסט שריפות יער רבות בישראל בשל הצתות מידי פלסטינים.

 ספטמבר הקרן הקיימת לישראל נערכת להתמודד עם השריפות ביערותיה.

 דצמבר גוברת לחימת כוחות צה"ל בדרום לבנון נגד מחבלי החיזבאללה. מטחי קטיושות
על יישובי הצפון.
במהלך השנה מגיעים לישראל כ-70 אלף עולים. רובם מארצות חבר המדינות. בין הבאים,
קבוצה גדולה של יהודים מצ'צ'ניה שחולצו בסיכון רב מארץ שסועת לחמות זו.

    
    1997

17 בינואר צה"ל נערך מחדש בעיר חברון, במסגרת יישום "הסכם חברון" בין ממשלת
ישראל בראשות בנימין נתניהו לרשות הפלסטינית והשלמת "פעימה שנייה" של הסכמי
אוסלו - פינוי הערים המרכזיות ביהודה ושומרון.

 5 בפברואר הבנקים בשוויץ מקימים קרן בת 100 מיליון פרנק, לפיצוי יורשי יהודים
שהפקידו אצלם כספים ונספו בשואה.

 14 ביולי ברמת-גן נפתחת המכבייה ה-15. על טקס הפתיחה מעיב אסון כבד: בעת מעבר
המשלחת האוסטרלית על גשר זמני שהוקם על נהר הירקון, מתמוטט הגשר. 4 מחברי
המשלחת ניספים ורבים אחרים נפצעים.

23 בדצמבר בירושלים נפתח הקונגרס הציוני הל"ג, המציין מאה שנה להקמתה של ההסתדרות
הציונית. במרכזו מחלוקת בין הזרמים השונים ביהדות, במיוחד בארצות-הברית. ב-1997
מגיעים לישראל 66,000 עולים, רובם מארצות חבר המדינות.
לפי תחשיב שנערך מטעם הקונגרס היהודי העולמי, הנזק שנגרם ליהודים במלחמת-העולם
השנייה מגיע ל-320-230 מיליארד דולר.
    
    1998

30 באפריל ישראל חוגגת מלאות 50 שנה להקמתה בשורה של טקסים. תיירים ואורחים
רבים מגיעים מחו"ל, ביניהם נציגי קהילות יהודיות ופדרציות ציוניות.

 12 באוגוסט בית משפט פדרלי בניו-יורק פוסק שעל הבנקים בשוויץ לשלם מיליארד
ורבע דולר לניצולי שואה.

 23-15 באוקטובר בחוות ואי במרילנד, ארה"ב, נערכת "ועידת פסגה" ישראלית-פלסטינית
בחסות הנשיא קלינטון. מושג הסכם חדש בין נתניהו לערפאת לקידום תהליך השלום.

 16 בנובמבר בירושלים נפתחת העצרת השנתית של הפדרציות היהודיות בארצות הברית
(.G.A), לראשונה מחוץ לגבולות ארצות הברית, לכבוד יובל מדינת ישראל.

 14 בדצמבר המועצה הלאומית הפלסטינית מתכנסת בעזה ומבטלת את הסעיפים באמנה
הפלסטינית שקראו לחיסול ישראל. אורח הכבוד בכינוס הוא הנשיא האמריקני קלינטון.
בישראל מביעים ספק באמינות ההחלטה.

במשך כל השנה נמשכת הלחימה בדרום לבנון. תקריות-אש רבות בשטחים.
ב-1998 הגיעו לישראל 56,000 עולים. ) 46,00082%) מהם מחבר המדינות העצמאיות.
מאתיופיה עולים יותר מ-) 3,1005%.5).

    
    1999

במהלך השנה מתגבשת תכנית "זכות מלידה" (Birthright), שנועדה להביא לביקור בישראל
כל נער ונערה מהתפוצות. במימון ישאו הסוכנות היהודית, ממשלת ישראל וכמה נדבנים
יהודים-אמריקנים.

 פברואר גוברת המתיחות בין חילונים לדתיים, ובעיקר לחרדים, בישראל. ב-14 בחודש
מקיימים מאות אלפי חרדים הפגנת-מחאה בירושלים נגד פסיקות בתי המשפט בנושאי
דת ומדינה.

 17 במאי בבחירות לכנסת ה-15 נבחר אהוד ברק, מועמד מפלגת העבודה, לתפקיד ראש
הממשלה ברוב של 56%.
המתחרה שהפסיד, בנימין נתניהו, מודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.

 יוני בירושלים מתכנסים העצרת וחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. סלי מרידור
מחליף את אברהם בורג כיו"ר ההנהלה של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.
במקביל מתקיים בירושלים הקונגרס הציוני העולמי לנוער, בהשתתפות 150 נציגים
מרחבי העולם היהודי.

 אוקטובר נובמבר ממשלתו החדשה של ברק מבקשת להגיע בהקדם להסכם עם הפלסטינים.
מוכנה לוויתורים.

בבואנוס איירס נערך "יריד עלייה", שבו מבקרים 13,000 מיהודי ארגנטינה.
מספר העולים השנה - בעלייה: כ -77,000. כ-90% מהם מחבר המדינות העצמאיות. 17,000
צעירים יהודים מחו"ל מגיעים לישראל במהלך 1999, במסגרת תכניות "החוויה הישראלית"
של הסוכנות היהודית. 1,000 מדריכים ישראלים יוצאים להדריך במחנות יהודים ברחבי
העולם. הפעילות החינוכית של הסוכנות היהודית מתפרסת על פני עשרות ארצות ברחבי
העולם. במדינות חבר העמים משתתפים במהלך 1999 כ-90 אלף יהודים בפעילות זו.

 דצמבר סוף השנה, העשור, המאה והאלף. בישראל כ6.-15 מיליון נפש, מהם 85.4 מיליון
יהודים )79%). מספר היהודים בישראל, בסוף המאה העשרים, כמעט פי 100 יותר משהיו
בארץ-ישראל בתחילת המאה )50,000). תקריות אנטישמיות רבות ברחבי העולם. רבות
מהן, בעיקר באירופה, על-ידי מוסלמים.