סיפורה של הסוכנות היהודית, הוא למעשה סיפור התגשמות חלומו של העם היהודי להקמת בית לאומי בארץ ישראל, מאבקו של היישוב היהודי בארץ בדרך לעצמאות וכינונה של מדינת ישראל

 

 

הזרוע המבצעת של התנועה הציונית

הסוכנות היהודית היא הזרוע המבצעת של התנועה הציונית העולמית בישראל ובתפוצות. ההחלטה על הקמתה במתכונת רחבה כגוף נפרד מההסתדרות הציונית התקבלה למעשה בקונגרס הציוני ה-16 שהתכנס ב-11 באוגוסט 1929 בציריך, שוויץ, אך שורשי ההחלטה הזאת נעוצים כבר בהצהרת בלפור שניתנה ב-2 בנובמבר 1917, ובאופן מעשי יותר בהחלטת חבר הלאומים על מתן מנדט לבריטניה בארץ ישראל.

ציונים ולא ציונים בסוכנות המורחבת
במתכונתה המורחבת אמורה הייתה הסוכנות היהודית לכלול את נציגיהם של רוב התנועות והגופים הציוניים והלא ציוניים מכל רחבי העולם בתוך מסגרת אחת שנועדה לגייס את מרב התמיכה הציבורית והכספית למען הקמת בית לאומי בארץ ישראל. ואולם, במהלך השנים התמתנה פעילותם של הלא ציוניים במסגרת הסוכנות. במקביל החלה התחזקות של המפלגות הציוניות, תוך ויכוח על הדרכים לחיזוקו של המפעל הציוני.

גוף שלטוני מול המנדט הבריטי
בכל שנות פעילותה ועד הקמת מדינת ישראל, שימשה הסוכנות היהודית כגוף השלטוני של יהודי ארץ ישראל מול שלטונות המנדט ומדינות העולם. באותן שנים היא התמקדה בעיקר בניהול מו״מ מדיני, בארגון עלייה ובטיפול בעולים שהגיעו מגלויות שונות לחופי הארץ.
במקביל עסקה הסוכנות גם בהקמת מסגרות חינוכיות שונות לנוער כמו עליית הנוער, ובקידום נושא ההתיישבות בכל רחבי הארץ.

הצלת שארית הפלטה משואת אירופה
במהלך שנות מלחמת העולם השנייה פעלה הסוכנות ביתר שאת להצלתם של יהודי אירופה מאימת השואה. למרות המגבלות שהטילה ממשלת בריטניה על העלייה לפלשתינה וגזרות "הספר הלבן" שנועדו למנוע הגעת יהודים לארץ ישראל, פעלו נציגי הסוכנות היהודית בדרכים שונות ומגוונות במאמץ להתגבר על הקשיים שהערימו השלטונות הבריטיים.

אוניות המעפילים מול "הספר הלבן"
בשנים 1948-1939 יצאו עשרות ספינות מעפילים מיעדים שונים באירופה כשעל סיפונן אלפי יהודים שניצלו מציפורני הנאצים. רבים מנוסעי האוניות הצליחו להגיע בשלום לחופי הארץ ולהיטמע בקרב היישוב היהודי הוותיק, אך היו שנתפסו על ידי הצבא הבריטי והוגלו למחנות מעצר בפלשתינה ובקפריסין.

בראש הפעילות המדינית והצבאית
עם סיום מלחמת העולם השנייה, הגבירה הסוכנות היהודית את פעילותה המדינית במאמץ להשיג את תמיכת העולם בהקמת מדינת ישראל. במקביל נמשך המאבק נגד השלטונות הבריטיים. תחת הנהגתה של הסוכנות היהודית, נחתם באוקטובר 1945 הסכם בין "ההגנה", אצ"ל ולח"י, להקמת "תנועת התנגדות מאוחדת", שתבצע פעולות משותפות נגד הבריטים. הסוכנות נערכה גם להגנת היישובים היהודיים ושכונות עירוניות שגבלו באזורי עימות עם הערבים, ופעלה להשגת נשק עבור הכוחות הלוחמים.

לקראת הכרזת העצמאות
בעקבות הצבעת האומות המאוחדות ב-29 בנובמבר 1947 על תוכנית החלוקה של שטחי פלשתינה בין היהודים לערבים, הקימה הסוכנות היהודית ביחד עם הוועד הלאומי את "מועצת העם" ו"מנהלת העם", שהפכו עם הכרזת העצמאות לרשות המחוקקת ולממשלה הזמנית של ישראל.

הסכם עם המדינה על חלוקת אחריות
עם הקמת המדינה ב-14 במאי 1948, העבירה הסוכנות היהודית רבים מתפקידיה לממשלה החדשה, אך השאירה בידיה את האחריות לעלייה, התיישבות, עליית הנוער והקשר עם יהדות העולם. חוק
ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית שאושר בכנסת ב-24 בנובמבר 1952, הסדיר את תפקידיה וסמכויותיה של הסוכנות במסגרת המדינה החדשה, וכעבור כשנתיים, ב-26 ביולי 1954 חתמה ממשלת ישראל על הסכם עם ההסתדרות הציונית-הסוכנות היהודית, שלפיו היא מכירה בגוף זה, כנציג היהדות העולמית בתחומים שנותרו באחריות הסוכנות.

שותפות בהקמת גופים לאומיים
בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה, הקימה הסוכנות היהודית מגוון רחב של חברות שמטרתן לסייע בפיתוח התשתית התרבותית והכלכלית של המדינה. הסוכנות נטלה חלק בין השאר בהקמת חברת התעופה הלאומית "אל על", חברת המים הלאומית "מקורות", חברות לפיתוח קרקע, חברות חקלאיות, בנייני האומה בירושלים, התיאטרון הלאומי "הבימה", מוזיאונים ועוד.

עידוד העלייה וסיוע לקליטה
מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית פועלת במשך כל השנים לעידוד העלייה של יהודי התפוצות ומקיימת מבצעי עלייה וקליטה שבמסגרתם הגיעו לישראל מאות אלפי יהודים.

חינוך יהודי-ציוני בגולה
במסגרת אחריותה לחינוך יהודי-ציוני בגולה, הקימה הסוכנות היהודית את המחלקה לחינוך ותרבות בגולה והמחלקה לחינוך ותרבות תורנית בגולה. הוכשרו מורים לעברית ונשלחו שליחים לחו"ל כדי להשלים את כוח האדם המקומי בבתי הספר היהודיים, בארגוני הנוער ובמחנות לנוער יהודי. בנוסף הוכשרו שוחטים, מוהלים וחזנים עבור הקהילות בגולה.

מאות נקודות התיישבות
מיום הקמת המדינה ועד ימינו הקימה המחלקה להתיישבות וסייעה בהקמת קרוב ל-500 קיבוצים ומושבים. הסוכנות דאגה ודואגת לספק ציוד חקלאי ומתקני השקיה, מסייעת בהקמת ענפי משק שונים ופועלת במסגרת תוכניות ארוכות טווח למשק הכפרי.

גורם מרכזי בהתפתחותה של ישראל
במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל ביססה הסוכנות היהודית את מעמדה כציר מרכזי בצמיחה המרשימה של ישראל בתחומי חקלאות, תעשייה, חינוך וחברה. הסוכנות ממשיכה למלא תפקיד מרכזי בחיי היהודים בתפוצות ומתמקדת גם כיום בהצלת יהודים בסיכון, העלאתם לארץ וקליטתם בה. שליחי הסוכנות יוצאים לחמש יבשות העולם כדי להעניק לנוער יהודי חינוך יהודי-ציוני ולסייע לקהילות היהודיות ברחבי העולם.

הנהלה נבחרת, קונגרס ועצרת
הסוכנות היהודית מתנהלת בחיי היום-יום על ידי הנהלה נבחרת מנציגי הגופים התנועתיים והפוליטיים בארץ ובעולם, על פי מפתח שלפיו נציגי
ההסתדרות הציונית העולמית מהווים 50% מההנהלה, נציגי המגבית המאוחדת לישראל ואיחוד הקהילות היהודיות מהווים 30% בהנהלה וקרן היסוד בוחרת את 20% הנותרים של חברי ההנהלה.
הנהלת הסוכנות כפופה להנחיות חבר הנאמנים ולהחלטות המתקבלות ב
קונגרס הציוני ובעצרת הסוכנות היהודית.

הקודם הבא

 
 

 

 

 

שיתוף:           PRINT   
29 מאי 2005 / 20 Iyar 5765 0