על מבנה פרשה זו כותב פרופ' קאסוטו, ;מנח עד אברהם מבנה הפרשה הריהו מבנה משוכלל ומסודר לחלקיו ולפרטיו: הפרשה מתחלקת לשתי מערכות, של שש פסקאות כל אחת. המערכה הראשונה [ו,ט-ז,כב] מתארת דרגה אחר דרגה את פעולות מידת הדין המביאות שואה על הארץ שנתמלאה חמס, ומעבירה לפנינו תמונות ההולכות ונעשות אפילות יותר ויותר עד שבתוך חשכת המוות של פסקה שישית [ז,י;ז-כ;ד] לא נשארה אלא נקודת אור פעוטה וחלשה, היא התיבה הצפה על פני המים הנוראים שכיסו את הכל והשומרת בתוך כתליה את תקוות החיים לעתיד.

וימח את כל היקום אשר על פני האדמה

מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים

וימחו מן הארץ

וישאר אך נח ואשר אתו בתיבה

המערכה השנייה [ח, א-ט,י;ז] מראה לנו, זה אחר זה , את השלבים השונים של מידת הרחמים, המחדשת את החיים על הארץ אותו האור שהלך והצטמצם עד שנעשה רק נקודה קטנטונת בתוך העולם האפל, מתרחב יותר ויותר ומזהיר יותר ויותר עד שמאיר שוב פעם את כל התמונה שלפנינו ומראה לנו עולם שקט ושוב מוכתר בקשת הפורשת צבעיה בענן, אות ועירבון לחיים ולשלום לדורות הבאים.

ט, יז זאת אות הברית אשר הקימותי ביני

ובין כל בשר אשר אל הארץ.

(עד כאן דברי קאסוטו)

חטאו של דור המבול מוסבר כבר בפרשת בראשית באותה ירידה שהולכת בה האנושות ויורדת דור אחר דור. מרצח (קין והבל) אל שמחת הקרב ותפארת החרב המושרת בפי למך אל ;בני האלהים הלוקחים להם נשים מכל אשר בחרו ? סמל לאנשי הזרוע והשוד, וכדברי רדק: מי שהיה גדול מחברו עושק את חברו ואין מציל מידם. והולכת התמונה ומשחירה ומאפילה עד לסוף פרשת בראשית.

ו, ה וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ

וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום.

ושוב מוסבר לנו החטא בשני ביטויים אחרים בפרשתנו:

ו, יא ותשחת הארץ לפני האלהים

ותמלא הארץ חמס.

לדעת רבותינו המובאת ברשי, הרי הראשון הוא כינוי להשחתה מינית והשני לעוול סוציאלי [רשי: חמס- גזל].

בדברי אלהים לנח שבהם הוא מגלה לו ראשונה את פסק דינו, מוזכר אמנם רק החטא האחרון :

ו, יג ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני

כי מלאה הארץ חמס מפניהם...

תמהו חזל על ההבדל הזה בין תיאור החטא בפסוק יא ובין הזכרת החטא כהנמקתו של פסק הדין. ואלה דבריהם בסנהדרין קח, עא:

אר יוחנן : בוא וראה כמה גדול כוחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ.

ומרבים המדרשים לתאר את דור המבול ושחיתות מעשיהם עד שלא הניחו מידה רעה ולא עבירה ולא חטא בחטאים החמורים ? אשר לו מצאו לו רמז בפסוקים ? שדור המבול עברו עליהם. אך תמיד ידגישו המדרשים שלאחר כל מעשיהם הרעים עדיין לא היו מתחייבים כליה, לולא אותה עבירה אשר בה מנמק נותן העונש עצמו את הקץ:

כי מלאה הארץ חמס מפניהם.

ויפה מפרש מדרש רבה את גודל העבירה הזו - החמס ? אשר בכוחה להעכיר כל מידה טובה ולהשחית כל חלקה טובה, ולהיות חומת ברזל המפרידה בין אדם לקונו.

שמות רבה כב, ד:

וכן איוב אומר [איוב טז, יז] : על לא חמס בכפי ותפילתי זכה - וכי יש תפילה עכורה? אלא כל מי שידיו מלוכלכות בגזל, הוא קורא להקבה ואינו עונה אותו, למה? שתפילתו עכורה, שנאמר: ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני, כי מלאה הארץ חמס [גזל], אבל איוב שלא היה בעמלו גזל, הייתה תפילתו זכה.

ועדיין מהדהדין באוזנינו דברי תפילתנו בנעילה עם סיום יום הכיפורים בהדגישנו פעמיים כתכלית כל היום הגדול והקדוש הזה : למען נחדל מעושק ידינו.

רעיון שני החוזר ומודגש אף הוא בתפילת נעילה: ורוצה אתה בתשובת הרשעים ואין אתה רוצה במיתתם- מצאוהו רבותינו נרמז בפרשה, אותו רעיון אשר תפילת נעילה מביאה אותו מיחזקאל הנביא:

יחזקאל

לג, יא חי אני נאום ה' אלהים אם אחפץ במות הרשע

כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה

שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו

בית ישראל.

וכהדגמה לפסוק זה מבינים המדרשים את כל מעשה התיבה וההצלה הניסית בעזרתה:

תנחומא נח, ה:

בוא וראה, למה אמר הקבה לנח שיעשה תיבה ? כדי שיראו אותו יושב ועוסק ויעשו תשובה. וכי לא יכול היה הקבה להצילו בדברו או להעלותו לשמים באמונתו, שאמר לו עשה לך תיבת עצי גופר, למה כך? אלא אמר הקבה: מתוך שאני אומר לו עשה לך תיבת עצי גופר והוא עומד ועוסק בה וכורת ארזים, הם מתכנסין אצלו ואומרים לו: נח! מה אתה עושה ? והוא אומר: תיבה! שאמר לי הקבה שמביא מבול לעולם, ומתוך כך שומעין ועושים תשובה. כך היה הקב;ה מחשב... ולא היו משגיחין עליו.

נוסח אחר:

עמד נח ונטע ארזים והיו אומרים לו : ארזים אלא למה ? אמר להם: הקבה מבקש להביא מבול ואמר לי לעשות תיבה, כדי שאימלט בה אני וביתי. והיו משחקין ממנו ומלעיגין בדבריו. והיה משקה אותן ארזים והן גדלים, והיו אומרים לו: מה אתה עושה ? ואומר להם כענין הזה. והיו מלעיגין עליו. לסוף ימיו קצצן והיה מנסרן והיו אומרים לו: מה אתה עושה? ואומר להם כך, והיה מתרה בהם. כיוון שלא עשו תשובה---

על אותו רעיון חוזר רשי שוב בפרק הבא כשניתנה לדור אזהרה אחרונה, ושוב לא השגיחו בה :

ז, יב ויהי הגשם על הארץ.

רש;י:

ולהלן הוא אומר : ויהי מבול? אלא כשהורידן, הורידן ברחמים, שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה, כשלא חזרו ? היו למבול.

והתראה אחרונה זו לא הועילה ובא המבול ושטפם.

שאלות לעיון והעמקה

(1) עבור על פרשת המבול [ו,ט ? ט,יז] וסמן את החלוקה לשתים עשרה פסקות (בהתאם לדברי קאסוטו שהובאו לעיל).

מ ערכהא

מערכה ב

[א] ו,ט - ו,י;ב[ז]

[ב] ו,יג ? ו,כ;ב [ח]

[ג] ז,א- [ט

[ד] [י]

[ה][י;א]

[ו] [י;ב]

שים לב לסיומי הפסקות כולן. מה משמעותן של הפסקות

הדומות זו לזו?

(2)לפי דברי קאסוטו מקבילות שתי המערכות זו לזו הקבלה קוצנטרית: תחילת המערכה הראשונה מקבילה לסוף המערכה השניה, אמצע הראשונה לאמצע השניה וסוף הראשונה לתחילת השניה.

הסבר מה הן ההקבלות האלה בתוכן ובביטויים.

(3בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת...

אל התיבה [ז, י;ג]

המה וכל החיה למינה

וכל רמש הרומש על הארץ למינהו

וכל העוף למינהו ? כל ציפור כל כנף [ז, י;ג]

למה הזכיר הכתוב את העופות בסוף, שלא כסדר בריאתן

[א, כ-כ;ה]?

(4)בעצם היום הזה בא נח--- [ז, יג] רשי:

לימדך הכתוב, שהיו בני דורו אומרים : אילו אנו רואים אותו נכנס לתיבה, אנו שוברין אותה והורגין אותו. אמר הקבה: אני מכניסו לעיני כולם ונראה ? דבר מי יקום !

ויסגור ה' בעדו [ז, טז]

רשי:

הגן עליו שלא ישברוה: הקיף התיבה דובים ואריות והי הורגים בהם.

[א] הסבר, איזו מילה בפסוקנו נתנה אחיזה למדרש זה?

[ב] תן הסבר פסיכולוגי להתנהגותו של דור המבול, כפי שהיא מתוארת במדרש המובא ברשי

[ג] נסה ?להסביר, למה לא תיארה התורה כלל את התנהגותו של דור המבול בבוא עליו העונש

עוד על פרשת נח